![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אני (אדם) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
המושג [[אני]] במבט החסידות, הוא היסוד והשורש לרבים מן המידות הרעות שבעולם, לדוגמא '''גאווה''': מדוע אני מתגאה? כיוון ש[[אני]] הרי משהו, וכיוון ש[[אני]] הוא משהו, הרי אני גם '''כועס''' אם פגעו בכבודי. | המושג [[אני]] במבט החסידות, הוא היסוד והשורש לרבים מן המידות הרעות שבעולם, לדוגמא '''גאווה''': מדוע אני מתגאה? כיוון ש[[אני]] הרי משהו, וכיוון ש[[אני]] הוא משהו, הרי אני גם '''כועס''' אם פגעו בכבודי. | ||
ה[[אני]] הוא החשוב לאדם יותר מכל, נניח, אם לחברו כואב הראש ולו כואב הרגל, הרי שכאב הרגל מציק לו יותר מכאב הראש | ה[[אני]] הוא החשוב לאדם יותר מכל, נניח, אם לחברו כואב הראש ולו כואב הרגל, הרי שכאב הרגל מציק לו יותר מכאב הראש, כי כאב הרגל הינו כאב הרגל '''שלו''' וכאב הראש הוא של '''חברו'''. | ||
== שבירת האני == | == שבירת האני == | ||
ונשאלת השאלה כיצד | ונשאלת השאלה כיצד אפשר לשבור את האני? הרי ה"אני" הוא [[עצם]] (של ה[[נפש הבהמית]]), ועצם הרי אי אפשר לשבור? | ||
התשובה היא, שכאשר משליטים את ה"[[עצם]]" השני, העצם הרוחני- העצם של ה[[נפש אלוקית]] על הבהמית, אזי העצם הבהמי נשבר ומה ששולט הוא העצם הרוחני. | |||
וכיצד מגלים עצם זה? על ידי לימוד פנימיות התורה, מגלים את העצם הזה. | |||
== ראו גם == | |||
*'''פניני ה[[תניא]]''' - הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], חלק א' עמ' 20-23. | |||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | ||
גרסה מ־11:23, 8 באוקטובר 2008
שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה
פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | ||
| אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. | |||
המושג אני במבט החסידות, הוא היסוד והשורש לרבים מן המידות הרעות שבעולם, לדוגמא גאווה: מדוע אני מתגאה? כיוון שאני הרי משהו, וכיוון שאני הוא משהו, הרי אני גם כועס אם פגעו בכבודי.
האני הוא החשוב לאדם יותר מכל, נניח, אם לחברו כואב הראש ולו כואב הרגל, הרי שכאב הרגל מציק לו יותר מכאב הראש, כי כאב הרגל הינו כאב הרגל שלו וכאב הראש הוא של חברו.
שבירת האני
ונשאלת השאלה כיצד אפשר לשבור את האני? הרי ה"אני" הוא עצם (של הנפש הבהמית), ועצם הרי אי אפשר לשבור?
התשובה היא, שכאשר משליטים את ה"עצם" השני, העצם הרוחני- העצם של הנפש אלוקית על הבהמית, אזי העצם הבהמי נשבר ומה ששולט הוא העצם הרוחני.
וכיצד מגלים עצם זה? על ידי לימוד פנימיות התורה, מגלים את העצם הזה.
ראו גם
- פניני התניא - הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, חלק א' עמ' 20-23.