שיחה:שש זכירות

"בשבתות וימים טובים, נהג לעיתים הרבי לאמרם לפני התפילה." זה בדוק? מהימן? --chabadnik - שיחה 06:39, 3 אוקטובר 2008 (EDT)

שש זכירות לשלוחים

הרב יוסף גערליצקי - שליח כ"ק אדמו"ר לתל אביב-יפו   "שש זכירות" לשלוחי הרבי בהמשך להתוועדות הגדולה של השלוחים ב'זום' בשנה זו, פנו אליי כמה וכמה שלוחים לגבי ה"שש זכירות לשלוחים" שסיפרתי אודותיהם בקצרה בהתוועדות, וביקשו שאחזור שוב על הסיפור בפירוט ובהרחבה. האמת תיאמר שלא בקלות עלה הדבר בידי, כיוון שהדברים לא נרשמו בשעתו על-ידי, וגם לא על-ידי אף אחד מהנוכחים, והרי כידוע באותה תקופה לא היה לכל אחד בכיסו את כל הכלים הטכנולוגיים כדי להקליט ולצלם... אך לאור חשיבות הדברים השתדלתי להעלות על הכתב מזכרוני ומעוד כמה שלוחים עד כמה שידי מגעת. גופא דעובדא הכי הווי: כידוע, בשנת תשל"ח בחר הרבי קבוצה של שמונה אברכים ושמונה בחורים לנסוע בשליחות לארץ-הקודש, הקבוצה השלישית אחרי הקבוצות שנשלחו בשנת תשל"ו ותשל"ז. יום הנסיעה נקבע ליום רביעי שושן פורים-קטן, יום לאחר ההתוועדות המיוחדת של הרבי בפורים-קטן. בההתוועדות בפורים-קטן זכיתי שהרבי אמר לי (כשעליתי עם השלוחים לקבל הקונטרס ׳אהבת ישראל׳ חתום בחת׳י הקדושה ועוד) תמסור לשלוחים שמחר אחלק לכל השלוחים את הכרך החדש של לקוטי-שיחות שיצא אז, כרך י"ג (קיבלנו אותו מהרבי כרוך בכריכה מיוחדת, ועם הקדשה "לזכות שלוחי כ"ק אדמו"ר שליט"א העולים לאה"ק"). מדבריו אלו של הרבי הבנו שמלבד ההתוועדות בפורים קטן לרגל השליחות לארה׳ק נזכה מחר לעוד "משהו"... ואכן המזכיר הרב בנימין ע"ה קליין הודיע לנו שהסדר ביום הנסיעה יהיה כך: בשעה 3 אחר-הצהריים, לפני תפילת מנחה, ידבר לפנינו הרחמ"א ע"ה חדקוב, ראש המזכירות של הרבי, ב'חדר שני' שליד הזאל הקטן. ואחרי מנחה ניכנס כולנו ל'יחידות' בגן-עדן התחתון. בשעה היעודה התאספנו ב'חדר שני', והרחמ"א חדקוב נשא את דבריו. בכלל, תמיד ידעו שהרב חדקוב לא אומר סתם כך דברים מעצמו, בפרט כאשר רק כמה דקות קודם היה אצל הרבי. במבט לאחור, חבל שאיש מאיתנו לא רשם את הדברים, אם כי מובן שהיינו לפני כניסה ל'יחידות', וביום של נסיעה לשליחות והתרגשות וכו'. אך חלק מדבריו נשאר זכור וחרוט אצל רבים מאיתנו. נקודת דבריו היתה, שכשם שעל כל יהודי לזכור בכל יום את ה"שש זכירות", שאומרים בכל יום אחר התפילה, כך יש לנו השלוחים "שש זכירות", שעלינו לזכור בכל יום ויום. וכך הלך ופירט את ה"שש זכירות" לשלוחים: א.     "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים" – יציאה לשליחות היא יציאה מכל ה"מיצרים" והמדידות והגבלות, שכן היוצא לשליחות "עולה לגדולה", הופך להיות שליח של המשלח, וזאת עליו לזכור בכל יום ויום, שהרבי מוציא אותו ומרים אותו מעל כל ההגבלות והמיצרים.   ב.     "רק השמר לך וגו' פן תשכח את הדברים וגו' יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב" – הזמן בשליחות 'עושה את שלו', וח"ו אפשר להגיע למצב של "פן תשכח את הדברים", שחלילה ישכח את הזכות הגדולה שזכה להתמנות לשליח ולצאת לשליחות, וכדי לזכור זאת עליו להזכיר לעצמו תמיד את השנים שבהם השתתף בהתוועדויות של הרבי ושמע תורה מפיו, "יום אשר עמדת ... בחורב".   ג.      "זכור את אשר עשה לך עמלק" – בהתחלת היציאה לשליחות הרי תמיד ישנה התלהבות גדולה וחיות מרובה, אבל עם הזמן מגיע "עמלק אשר בקרבך" ומצנן את ההתלהבות ("מאכט דיר קאלט", "אשר קרך"), נכון, התמנית והנך שליח, מילא, אבל למה עליך להתלהב כל כך ... ולעמלק אין שום פתרון מלבד "תמחה את זכר עמלק", למחות ולגרש כל הרהור של קרירות מהמעלה הגדולה והנפלאה של השליחות.   ד.     "זכור את אשר הקצפת" – בהמשך לזכירת ומחיית ה"עמלק" והקרירות, יש לדעת ולזכור תמיד שח"ו אם לא 'מטפלים' מיד ב"עמלק", ומוחים ומגרשים אותו, עלולים ח"ו להתדרדר עד למצב של "אשר הקצפת כו'"... ה' ישמרנו.   ה.     "זכור את אשר עשה ה' אלקיך למרים וגו'" – יש להזהר עד קצה אחרון מענין של לשון-הרע בין השלוחים. שכן הדרך הקלה ביותר של ה'קלוגינקער' (היצר-הרע) לפעול על שלוחים, חלילה, הינה כאשר הוא מביא רכילות ולה"ר בין השלוחים, ששליח זה עשה כך ושליח זה אמר כך וכו', כדי להצית את אש המחלוקת, רח"ל. ובזה עלול ח"ו היצה"ר להצליח לגרום לשליח לעסוק בעניני מחלוקת, במקום לעסוק בעבודת השליחות של הפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה.   ו.        "זכור את יום השבת לקדשו" – פירוש הפסוק כפשוטו הוא שבכל ימי החול יש לזכור שכל ימות השבוע הם ימי הכנה לשבת-קודש. ולגבי שלוחים פירוש הדבר הוא שעל השליח לזכור בכל יום, שישנו ה"יום שכולו שבת" [דברים אלו זכורני היטב כיצד הרב חדקוב ע"ה הרים את קולו ואמר אותם בפאתוס], יבוא יום שהשליח יצטרך לעמוד פנים אל פנים מול המשלח, הרבי, ולומר בפה מלא "עשיתי שליחותי!״ (= ס׳וועט קומען א טאג וואס דו וועסט דארפן שטעלן זיך צום משלח (דעם רבי׳ן) פנים אל פנים און זאגן איך האב מקיים געווען די שליחות ווי עס דארף צו זיין" – "קיימתי את השליחות כראוי").

סיום ציטוט. להתראות - שיחה, 09:07, ו' באייר, ה'תשפ"ג 09:07, 27 באפריל 2023 (UTC)