ניגון אום אני חומה: הבדלים בין גרסאות בדף
זלמן הענדל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id" ב־"http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id <span class="languageicon" style="font-size:0.95em; font-weight:bold; color:#555;">(הקישור לא פעיל �) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=103 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"] | * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id <span class="languageicon" style="font-size:0.95em; font-weight:bold; color:#555;">(הקישור לא פעיל זמנית)</span>=103 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"] | ||
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=579 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] | * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id <span class="languageicon" style="font-size:0.95em; font-weight:bold; color:#555;">(הקישור לא פעיל זמנית)</span>=579 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] | ||
* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/162.rm&gif=162 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ] | * [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/162.rm&gif=162 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ] | ||
גרסה מ־20:44, 5 במאי 2015
הניגון אום אני חומה הוא ניגון ריקוד מהפיוט "הושענות" אותו אומרים ביום ג' של חג הסוכות.
מילות הניגון הם: "אבער א מעלה - ווידער א מעלה, אום אני חומה. אבער א מעלה - ווידער א מעלה, ברה כחמה. חאטש חאטש חאטש, גולה וסורה. דאך דאך דאך, דמתה לתמר".
ניגון זה הוא ניגון קס"ב בספר הניגונים
משמעות מילות הניגון: הנה מעלה ועוד מעלה! האומה הקדושה ("אום") של בני ישראל היא תקיפה וחזקה כמו מבצר ("אני חומה"). אפילו כאשר אומה זו נמצאת בגלות ובחושך, עדיין היא דומה לעץ התמר המרהיב ביפיו ("צדיק כתמר יפרח") !!
על הפיוט עצמו (מאתר פיוט): בהושענא קדומה זו, שיש המייחסים אותה לר' אלעזר הקליר, בסמוך לקריאה הקבועה 'הושע נא' מתחלפים בסדר אלפא-ביתי כינוייהם של ישראל, שעליהם תחול הישועה המאֻווה. הכינויים המופלאים שנמנים בפיוט מתארים את מסירותה ואהבתה של כנסת ישראל לקבל את עול ה' ולייחד את שמו, אף בשעות של מצוקה קשה.
אף על פי שצורתה של המלה הפותחת את הפיוט, 'אום', היא כנראה צורת זכר, רוב הכינויים התאריים המשתרשרים בפיוט – צורתם צורת נקבה. דבר זה הולם את הרוח השורה על חלקו הראשון, הנרקמת מתוך ריבוי השיבוצים משיר השירים, שם מגולם עם ישראל בדמותה של הרעיה.