לב אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
* [http://hebrewbooks.org/235 הספר באתר היברו בוקס]. | * [http://hebrewbooks.org/235 הספר באתר היברו בוקס]. | ||
[[קטגוריה:ספרי חסידים] | [[קטגוריה:ספרי חסידים]] | ||
[[קטגוריה:ביאורים בנגלה]] | [[קטגוריה:ביאורים בנגלה]] | ||
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]] | [[קטגוריה:ביאורים בהלכה]] | ||
[[קטגוריה:תולדות חסידים]] | [[קטגוריה:תולדות חסידים]] | ||
גרסה מ־14:03, 28 באפריל 2014
הספר לב אליהו הוא ספר המלקט את שארית כתביו של ר' אליהו לייב אטיגינא שנותרו לאחר פטירתו. את הספר ערך והוסיף בו הערות וציונים חתנו, הרב מנחם צבי ריבקין.
על המחבר
ר' אליהו לייב איטיגינא נולד בלעפליא פלך וויטעבסק בערך בשנת תר"ו. אביו נפטר בגיל צעיר ויחד עם משפחתו עבר לקולביץ. בגיל 13 בערך נשא את בת דודו הרב יעקב מקיזאן, וכעבור זמן קצר נפטרה אשתו. כשהיה בן 17 נישא בשנית למרת גיטא ליפשיץ.
בשנים הראשונות אשתו התעסקה במסחר בעוד שהוא שקד על לימוד התורה, אך כעבור תקופה נאלץ גם הוא להיכנס לתוך העסקים והפך לסוחר יערות, ובזמן קצר התעשר. באחרית ימיו עזב את עסקיו, ומידי פעם ישב בחנות שניהלה אשתו. בשאר הזמן עסק בלימוד תורה והעלה על הכתב את חידושיו, בנגלה ובחסידות. באותה תקופה התעוררה מחלוקת בדבר חזקתו של שוחט ור' אליהו לייב נתמנה לבורר. בתקופה זו העלה על הכתב את הסוגיות בהם עסק במסגרת הבירור.
תוכן הספר
לאחר פטירתו של ר' אליהו לייב, אסף חתנו, הרב מנחר צבי ריבקין, את שארית הכתבים שנותרו וליקטם בספר.
הספר מחולק לשני נושאים, נגלה וחסידות. חלק הנגלה הוא בעיקר שו"ת וחידושים שכתב בתקופה שנבחר ל'בורר', וגם זה מעט ממה שכתב באותה תקופה ונשתייר. חלק החסידות הוא מאמר ארוך על מאמר רז"ל "לא קאים אינש אדעתי' דרביה עד ארבעין שנין", ומאמר נוסף, לא שלם, על הפסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך".
את חלקו בספר מציין הרב ריבקין בדף השער כ"הערות וציונים הנספחים אל הספר". ברם, הערותיו הם רוב רובו של הספר, ומאירות מסכתות רבות בש"ס, הלכה ובפירוש האגדות.
מהדורות הספר
טרם הדפסתו של הספר, נטל הרב ריבקין הסכמות משלושה "גאוני ליטא" ושלושה "גאוני פולין" המשבחים את כתבי החותן וחתנו גם יחד. ביניהם ר' חיים מבריסק המעיד כי "נמצא בו – בקונטרס של הר"ר מנחם צבי – דברים ישרים", וכן הרב בעל שו"ת "חבל יעקב" שראה בכתבים "הגיון ישר וסברות ישרות", ועל הר"ר מנחם צבי מעיד הוא "אשר מכיר אנכי מכבר את הרב הגאון חריף ובקי מוה"ר מנחם צבי הנ"ל לגדול בתורה, בקי בש"ס ופוסקים, ובהיותי לרב בק"ק פאלאצק עסקתי עמו איזה פעמים בהלכה, ושמעתי ממנו חידושים נחמדים".
הספר נדפס לראשונה בשנת תרס"ט בוורשא, פעם שניה בשנת תרע"ד וגם הוא בוורשא, ופעם שלישית בברוקלין שנת תשנ"א.