ימי החופש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ===חופש - היפך הענין ד"עבדי הם"===
-כמדומה שבתקופה זו נוהג לשנות מקומו, או כלשון הרגיל "לקחת חופש" (מובן שסתירה מרישא לסיפא, שהרי חופש אי אפשר לקחת, אלא לקבל. שבאם אפשרי לקחת בעצמו, הרי גם מלכתחילה חפשי הוא. ועוד, שהוא בעצם היפך הענין ד"עבדי הם"...). <REF>ממכתב י"ג מנ"א תשי"ט.</REF>
+כמדומה שבתקופה זו נוהג לשנות מקומו, או כלשון הרגיל "לקחת חופש" (מובן שסתירה מרישא לסיפא, שהרי חופש אי אפשר לקחת, אלא לקבל. שבאם אפשרי לקחת בעצמו, הרי גם מלכתחילה חפשי הוא. ועוד, שהוא בעצם היפך הענין ד"עבדי הם"...). <REF>ממכתב י"ג מנ"א [[תשי"ט]].</REF>
 ===תכלית ימי החופש===
-כל מעשה ומעשה של בני ובנות ישראל, צריך להיות בו כוונה רצויה. גם ימי החופש שחלפו זה עתה יש להם כונה ותכלית, והן - להחליף כח ולהוסיף אומץ בכדי שתוכלו להמשיך - והמתחילים, להתחיל - לימוד התורה וחינוך הכשר ביראת שמים ביתר התמדה ויתר חיות.<REF>ממכתב ה' אלול תשי"א.</REF>
+כל מעשה ומעשה של בני ובנות ישראל, צריך להיות בו כוונה רצויה. גם ימי החופש שחלפו זה עתה יש להם כונה ותכלית, והן - להחליף כח ולהוסיף אומץ בכדי שתוכלו להמשיך - והמתחילים, להתחיל - [[לימוד התורה]] ו[[חינוך]] הכשר ב[[יראת שמים]] ביתר התמדה ויתר חיות.<REF>ממכתב ה' אלול תשי"א.</REF>
 ===אין "חופש" מלימוד תורה===
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 דעו נא, ילדים חביבים, זרע ברך ה', כי ימי החופש של הקיץ אין משמעם חופש והפסק ח"ו מ[[לימוד התורה]]. אין ילד וילדה בישראל רשאים לחיות בלי לימוד תורה ו[[חנוך]] כשר ב[[תורה]] ו[[מצות]] אפילו יום אחד, בין בקיץ ובין בחורף. אדרבה! בימי הקיץ הארוכים, עת שהתלמידים חפשים מבית הספר התלמוד תורה או הישיבה. ניתנה לכם האפשרות והזכות להקדיש שעותיכם הפנויות לתורה ביתר שאת וביתר עז, הן לעצמכם - בחזרה על הלמוד מכבר ובהכנה והשתלמות לשנת הלימודים הבאה, הן לטובת זולתכם - בהשפעה טובה על אחיכם ואחיותיכם, אשר לא זכו, כמותכם, לעמדו בקרן אורה אשר באופן זה תעלו מעלה מעלה, בעילוי אחר עילוי, בדרך המובילה בית א-ל.
-רק באופן כזה תחליפו כח, לא רק כח ה[[גוף]] אלא גם כח ה[[נשמה]] הטהורה, אשר שניהם ביחד, והנשמה בעיקר, עושים את האדם שלם ומושלם...<REF>ממכתב ט"ז סיון [[תשי"א]].</REF>
+רק באופן כזה תחליפו כח, לא רק כח ה[[גוף]] אלא גם כח ה[[נשמה]] הטהורה, אשר שניהם ביחד, וה[[נשמה]] בעיקר, עושים את האדם שלם ומושלם...<REF>ממכתב ט"ז סיון [[תשי"א]].</REF>
 ===צניעות - גם באנשים===
@@ שורה 52: / שורה 52: @@
 ===דוקא בימי החופש===
-... ולפלא שאינו מזכיר דבר מעניניו בתורה ומצוותי' - עתה. ובפרט על פי המדובר, אשר דוקא בימים הנקראים בלשון העולם ימי החופש, יש להוסיף בלימוד התורה ובהידור בקיום המצוות, כיון שאז כמה דברים המבלבלים במשך ימות השנה, פטורים מהם, ועוד טעם נוסף בזה, לבעלי תכונות נפש מסוימות, אשר דוקא בימים אלו, שאין מחויבים עפ"י דין הישיבה למשמעת וללמוד תורה מספר שעות בכל יום ויום, הרי מראים שברצון הטוב ומבלי ציווי מבחוץ - מוסיפים על מספר זה כמה וכמה. ובפרט שעליו להראות "דוגמא חי' בסביבתו עתה, מהו תלמיד ישיבה בכלל וישיבת תומכי תמימים בפרט, שממנו יראו וכן יעשו. וכמבואר בדברי חז"ל ורז"ל בכ"מ.<REF>ממכתב כ"ד [[מנ"א]] [[תשט"ז]] [[לקו"ש]] חלק ח' ע' 367.</REF>
+... ולפלא שאינו מזכיר דבר מעניניו בתורה ומצוותי' - עתה. ובפרט על פי המדובר, אשר דוקא בימים הנקראים בלשון העולם ימי החופש, יש להוסיף בלימוד התורה ובהידור בקיום המצוות, כיון שאז כמה דברים המבלבלים במשך ימות השנה, פטורים מהם, ועוד טעם נוסף בזה, לבעלי תכונות נפש מסוימות, אשר דוקא בימים אלו, שאין מחויבים על פי דין הישיבה למשמעת וללמוד תורה מספר שעות בכל יום ויום, הרי מראים שברצון הטוב ומבלי ציווי מבחוץ - מוסיפים על מספר זה כמה וכמה. ובפרט שעליו להראות "דוגמא חי' בסביבתו עתה, מהו תלמיד ישיבה בכלל וישיבת תומכי תמימים בפרט, שממנו יראו וכן יעשו. וכמבואר בדברי חז"ל ורז"ל בכ"מ.<REF>ממכתב כ"ד [[מנ"א]] [[תשט"ז]] [[לקו"ש]] חלק ח' ע' 367.</REF>
 ===לנצל ימים אלו ===
@@ שורה 91: / שורה 91: @@
 המושג של "חופש" בישיבה, חדר או תלמוד תורה, הוא דבר בלתי רצוי כו' וכו'. דמכיון שהתורה היא "חיינו ואורך ימינו", הרי לא יתכן שיהי' הפסק ח"ו, בענין החיים.
-והלואי שיבטלו סוכ"ס את קיומו של החופש הזה, ואדרבה - מי"ב תמוז "יום חג גאולת עוסקי הרבצת התורה", ובפרט של לימוד התורה ברבים "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה", יש להוסיף בלימוד התורה, ובימי "בין המצרים" - הוספה יתירה מצד הענין ד"ציון במשפט תפדה"...<REF>משיחת שבת פרשת דברים תשמ"ו.</REF>
+והלואי שיבטלו סוכ"ס את קיומו של החופש הזה, ואדרבה - מ[[י"ב תמוז]] "יום חג גאולת עוסקי הרבצת התורה", ובפרט של לימוד התורה ברבים "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה", יש להוסיף בלימוד התורה, ובימי "בין המצרים" - הוספה יתירה מצד הענין ד"ציון במשפט תפדה"...<REF>משיחת שבת פרשת דברים תשמ"ו.</REF>
 ===הנסיונות של הקיץ===
-בשעה שנותנים לעצמו להכנס ב"חמרא דפרגותא ומייא דיומסית" אפילו על רבי אלעזר בן ערך כתוב שזה פעל עליו. צריך אכן שיהיה שמירת בריאות הגוף שזהו הרי "מדרכי עבודת השם הוא" אבל לא צריכים להכנס יותר מידי לזה, ובפרט בזמן הקיץ שתוקף הטבע הוא ביותר.
+בשעה שנותנים לעצמו להכנס ב"חמרא דפרגותא ומייא דיומסית" אפילו על [[רבי אלעזר בן ערך]] כתוב שזה פעל עליו. צריך אכן שיהיה שמירת בריאות הגוף שזהו הרי "מדרכי עבודת השם הוא" אבל לא צריכים להכנס יותר מידי לזה, ובפרט בזמן הקיץ שתוקף הטבע הוא ביותר.
 צריכים להסביר שאחרי שעברו את נסיונות החורץ, נותן עכשיו הקב"ה נסיונות של קיץ שקשים מהנסיונות של החורף... וצריכים להשמר ביותר לא להסחב לזה, ולהוציא זאת רק בעבודה<REF>תרגום חופשי משיחת שבת פרשת קדושים [[תשי"ד]]</REF>.
@@ שורה 105: / שורה 105: @@
 בשעה שרואים איך שהסדר הוא מצד הנהגת העולם - צריכים לעשות הפוך:
-הסדר בהנהגת העולם הוא, אשר בחדשי הקיץ ממעטים בלימוד ומשקיעים יותר בחיזוק ובריאות הגוף; שמזה מובן, שהסדר צריך להיות הפוך: שבחדשים אלו (שעל-פי המבואר בחסידות בחדשי הקיץ נקל יותר לעבוד את הוי') צריכים למסור את עצמו יותר לחיזוק בריאות הנשמה, ומצד זה יבוא ממילא גם חיזוק בריאות הגוף.
+הסדר בהנהגת העולם הוא, אשר בחדשי הקיץ ממעטים בלימוד ומשקיעים יותר בחיזוק ובריאות הגוף; שמזה מובן, שהסדר צריך להיות הפוך: שבחדשים אלו (שעל-פי המבואר ב[[חסידות]] בחדשי הקיץ נקל יותר לעבוד את הוי') צריכים למסור את עצמו יותר לחיזוק בריאות הנשמה, ומצד זה יבוא ממילא גם חיזוק בריאות הגוף.
 וכל הנ"ל הוא בין בנוגע לישיבות תומכי תמימים שבאה"ק ת"ו, ושבכל העולם<REF>תרגום חופשי משיחת שבת פרשת קדושים תשי"ט.</REF>