חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)

נולדה בעיירה ליאזנא בשנת ה'תק"ן ונסתלקה בערב שבת פרשת ויגש ח' טבת בשנת ה'תרכ"א. מנוחתה כבוד בליובאוויטש באהל זקנתה הרבנית סטערנא ואמה הרבנית שיינא.

בכל יום הייתה מרבה באמירת תהילים. נישאה לאדמו"ר הצמח צדק בשנת ה'תקס"ד. כשלוש שנים לאחר נישואיה, בשנת ה'תקס"ז ביקש ממנה אדמו"ר הזקן שתביא לו מהכתבים של בעלה, ביניהם היה המאמר "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לר' יהודה לייב (אחיו) ולר' פינחס רייצס וביקשם לענות "אמן" על שהוא חייב לברך "שהחיינו".

הדבר נודע לחסידים ואלו החלו לכבד את הצ"צ. משנודע לצ"צ לפשר הדבר, התרגש מאד ורצה לגרש את הרבנית על שעשתה זאת ללא ידיעתו. למרות טענת הרבנית כי הינה מחויבת בכיבוד הסבא – אדמו"ר הזקן, כיון ומצוות כיבוד הסבא היא יותר ממצוות כיבוד אב. הצ"צ השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף וחיכתה חודשיים שמא בעלה יתחרט, לאחר מכן סיפרה על כך לאביה. אדמו"ר האמצעי שוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין.

בשבת פרשת מקץ לאחר שאדמו"ר הזקן אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצ"צ ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצ"צ והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו, ברכם כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, נאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". במוצאי שבת פרשת ויגש נכנסה הרבנית אל אדמו"ר הזקן והודתה לו על שלום הבית ועל הברכה.

הרבנית נסתלקה בערב שבת פרשת ויגש ח' טבת בשנת ה'תרכ"א ומנוחתה כבוד בליובאוויטש באהל זקנתה הרבנית סטערנא ואמה הרבנית שיינא.

במוצאי שבת אמר הצ"צ לבנו ר' שמואל כי נתקיימו דברי קודשו של אדמו"ר הזקן – עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה".

בהסתלקותה אמר בעלה אדמו"ר הצמח צדק "עולמי חשך בעדי".

לאחר הסתלקותה אר כ"ק אדמו"ר הצ"צ לבניו: "עד עכשיו הייתה לכם אמא פה, בעולם הזה, ומעכשיו תהיה לכם אמא בגן עדן. אבל לי היא חסרה...".

אחרי הסתלקותה הפסיק אדמו"ר הצ"צ לקבל אנשים ליחידות באמרו כי כעת הוא שרוי ללא עצה.

הרבנית חיה מושקא הייתה מוקפת מכל צדדיה ברבותינו נשיאנו: הייתה אשת רבי - אדמו"ר הצ"צ, בת רבי - אדמו"ר האמצעי, נכדת רבי - אדמו"ר הזקן, אם רבי - אדמו"ר המהר"ש, אם זקנתו של רבי - אדמו"ר הריי"צ וזקנת זקנתו של רבי - אדמו"ר שליט"א.

משפחתה

• אביה: אדמו"ר האמצעי.
• אמה: הרבנית שיינא.
• בעלה: אדמו"ר הצמח צדק.
• בניה: רבי ברוך שלום, רבי יהודה ליב, רבי חיים שניאור זלמן, רבי ישראל נח, רבי יוסף יצחק, רבי יעקב ורבי שמואל אדמו"ר המהר"ש.
• בנותיה: הרבנית ראדע פריידא (בעלה ר' שניאור) והרבנית דבורה לאה (בעלה ר' לוי יצחק).
• נכד: אדמו"ר הרש"ב.
• סבא: אדמו"ר הזקן (מצד אביה).