שלוש קליפות הטמאות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ע"פ " ב־" על פי ")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''שלוש קליפות הטמאות''' הן קליפות טמאות לגמרי, שהן רע גמור. שלוש קליפות אלו יונקות חיותן מן [[קליפת נוגה]] שהיא בבחינת ממוצע בין טוב לרע. ענין קליפות אלו הוא שהן בבחינת רע גמור, אשר אי אפשר להעלותו לקדושה, עד לעתיד לבוא.
'''שלוש קליפות הטמאות''' זהו מונח קבלי המתייחס ל[[רע|רוע]] ול[[טומאה]] שהם ההיפך הגמור מ[[טוב]] ו[[קדושה]]. ה'קליפות' הן שייכות לרוע ולטומאה לגמרי, בשונה מ[[קליפת נוגה]] שהיא [[ממוצע|ממוצעת]] בין הטוב לרע. שלוש קליפות הטמאות מקבלות את חיותן מ[[קליפת נוגה]] ואין אפשרות להעלותן לקדושה, עד לעתיד לבוא.


==ענינם==
נקראות גם "סטרא אחרא". כלומר, הצד האחר שאינו צד הקדושה.
שלוש הקליפות מתוארות ב[[מרכבה]] שראה [[יחזקאל]], שם נאמר "רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב"<ref>יחזקאל א, ד.</ref>. מבואר כי "רוח סערה" "ענן גדול" ו"אש מתלקחת", הם שלוש קליפות הטמאות לגמרי, והם יונקות את חיותם מ[[קליפת נוגה]] שהיא בבחינת ממוצע בין הקדושה לטומאה.
 
== ענינם ==
שלוש הקליפות מתוארות ב[[מרכבה]] שראה [[יחזקאל]], שם נאמר "רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב"<ref>יחזקאל א, ד.</ref>. מבואר כי "רוח סערה" "ענן גדול" ו"אש מתלקחת", הם שלוש קליפות הטמאות לגמרי, והם יונקות את חיותם מ[[קליפת נוגה]] שהיא [[ממוצע|ממוצעת]] בין הקדושה לטומאה.


הדברים בעולם הזה שנמשכים מג' קליפות הם:<ref>[[תניא]] סוף פרק ו'.</ref> נפשות אומות העולם (מלבד [[חסידי אומות העולם]]<ref>ר' [[הלל מפריטש]] בשם [[אדמו"ר הזקן]].</ref>) וכן החיות שממנה קיים גופו של הגוי (שהיא חיות נפרדת שהרי גם לאחרי שמת ממשיך גופו להתקיים), חיותם של בעלי-חיים הטמאים ואסורים באכילה וכן הכוח המקיים גופם של אותם בעלי חיים, הכוח המקיים את כל הצומח האסור באכילה וכן החיות שמצמיח את אותם הצמחים, הכוח לעשיית עבירה במעשה, דיבור או מחשבה ותנועת הנפש הרעה שבעשיית העבירה (הרצון בעבירה<ref>[[דרך מצוותיך]] מצוות וידוי ותשובה.</ref>).
הדברים בעולם הזה שנמשכים מג' קליפות הם:<ref>[[תניא]] סוף פרק ו'.</ref> נפשות אומות העולם (מלבד [[חסידי אומות העולם]]<ref>ר' [[הלל מפריטש]] בשם [[אדמו"ר הזקן]].</ref>) וכן החיות שממנה קיים גופו של הגוי (שהיא חיות נפרדת שהרי גם לאחרי שמת ממשיך גופו להתקיים), חיותם של בעלי-חיים הטמאים ואסורים באכילה וכן הכוח המקיים גופם של אותם בעלי חיים, הכוח המקיים את כל הצומח האסור באכילה וכן החיות שמצמיח את אותם הצמחים, הכוח לעשיית עבירה במעשה, דיבור או מחשבה ותנועת הנפש הרעה שבעשיית העבירה (הרצון בעבירה<ref>[[דרך מצוותיך]] מצוות וידוי ותשובה.</ref>).


==ענינם בעבודה==
== ענינם בעבודה ==
בניגוד לקליפת נוגה, ג' קליפות הטמאות שייכות אך ורק לצד של הטומאה, ומה שקשור אליהן לא ניתן להעלותו לקדושה.
בניגוד לקליפת נוגה, ג' קליפות הטמאות שייכות אך ורק לצד של הטומאה, ומה שקשור אליהן לא ניתן להעלותו לקדושה.



גרסה מ־07:00, 25 ביולי 2016

שלוש קליפות הטמאות זהו מונח קבלי המתייחס לרוע ולטומאה שהם ההיפך הגמור מטוב וקדושה. ה'קליפות' הן שייכות לרוע ולטומאה לגמרי, בשונה מקליפת נוגה שהיא ממוצעת בין הטוב לרע. שלוש קליפות הטמאות מקבלות את חיותן מקליפת נוגה ואין אפשרות להעלותן לקדושה, עד לעתיד לבוא.

נקראות גם "סטרא אחרא". כלומר, הצד האחר שאינו צד הקדושה.

ענינם

שלוש הקליפות מתוארות במרכבה שראה יחזקאל, שם נאמר "רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב"[1]. מבואר כי "רוח סערה" "ענן גדול" ו"אש מתלקחת", הם שלוש קליפות הטמאות לגמרי, והם יונקות את חיותם מקליפת נוגה שהיא ממוצעת בין הקדושה לטומאה.

הדברים בעולם הזה שנמשכים מג' קליפות הם:[2] נפשות אומות העולם (מלבד חסידי אומות העולם[3]) וכן החיות שממנה קיים גופו של הגוי (שהיא חיות נפרדת שהרי גם לאחרי שמת ממשיך גופו להתקיים), חיותם של בעלי-חיים הטמאים ואסורים באכילה וכן הכוח המקיים גופם של אותם בעלי חיים, הכוח המקיים את כל הצומח האסור באכילה וכן החיות שמצמיח את אותם הצמחים, הכוח לעשיית עבירה במעשה, דיבור או מחשבה ותנועת הנפש הרעה שבעשיית העבירה (הרצון בעבירה[4]).

ענינם בעבודה

בניגוד לקליפת נוגה, ג' קליפות הטמאות שייכות אך ורק לצד של הטומאה, ומה שקשור אליהן לא ניתן להעלותו לקדושה.

למשל, דבר מאכל שהינו אסור באכילה על פי ההלכה היהודית, גם אם יהודי יברך עליו ויעבוד את ה' בכח האכילה ההיא, עדיין לא יהיה ניתן להוציא את ניצוצות הקדושה משייכותם עד אותה עת לג' קליפות הטמאות, ולהעלות אותן לקדושה (עד שיבא משיח צדקנו).

אולם, על ידי תשובה עילאה הרי גם החיות שמג' הקליפות עולה לקדושה[5], כמו כן כאשר יהודי נמצא במצב שמותר לו לאכול דבר זה, כגון חולה בסכנה או שהאיסור מתבטל בשישים - אזי החיות האלוקית עולה לקדושה אם יעבוד בכח האכילה ההיא את ה'.

תקנתם של ג' הקליפות הטמאות - היא בשבירתם, שעל ידי שיהודי מתגבר על הקליפה ושוברה - הרי ניצוץ האלוקות שבה עולה לקדושה.

בעת תפילת שמונה עשרה בברכת "ולמלשינים" - בין תיבות "תעקר תשבר ותמגר", לתיבת "ותכניע" נהוג לעשות הפסקה, כיון שג' התיבות הראשונות הם כנגד ג' הקליפות הטמאות, שצריכים עקירה לגמרי, מה שאין כן תיבת "ותכניע", שהיא כנגד קליפת נוגה.

כינוים

בנוסף לשמם "רוח סערה", "ענן גדול", "אש מתלקחת", כמו כן נקראות הקליפות בשם "נחש" "שרף" ו"עקרב".

הערות שוליים

  1. יחזקאל א, ד.
  2. תניא סוף פרק ו'.
  3. ר' הלל מפריטש בשם אדמו"ר הזקן.
  4. דרך מצוותיך מצוות וידוי ותשובה.
  5. בכל הנ"ל ראה תניא פרקים ז'-ח'.