אדעתא דנפשיה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי ") |
מ (החלפת טקסט – "מ"מ " ב־"מכל מקום ") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
א) כאשר אדם עובד את ה' ומפשפש במעשיו, ואח"כ גם מתקן את הטעון תיקון ושיפור, הנה, אם עושה זאת רק כדי לצאת ידי חובה בפני מאן דהוא - לא יצליח. | א) כאשר אדם עובד את ה' ומפשפש במעשיו, ואח"כ גם מתקן את הטעון תיקון ושיפור, הנה, אם עושה זאת רק כדי לצאת ידי חובה בפני מאן דהוא - לא יצליח. | ||
אבל אם עובד מתוך אינטרס אישי, מתוך כונה לתקן את עצמו כראוי - אדעתא דנפשיה, בודאי יצליח בעבודתו. וכן אם לומד תורה לשמה{{הערה|ראה בפסחים נ' ע"ב אודות החילוק בין לשמה לשלא לשמה, | אבל אם עובד מתוך אינטרס אישי, מתוך כונה לתקן את עצמו כראוי - אדעתא דנפשיה, בודאי יצליח בעבודתו. וכן אם לומד תורה לשמה{{הערה|ראה בפסחים נ' ע"ב אודות החילוק בין לשמה לשלא לשמה, ושמכל מקום מתוך שלא לשמה באו לשמה.}} - לשם הנשמה, היינו כדי לקשר נפשו לה' על ידי השגת התורה הנקראת מזון לנפש, הנה, בודאי יתעלה בה. וכמו שאמר [[רב יוסף]]: {{ציטוטון|חדאי נפשאי, לך קראי לך תנאי}} וכו' | ||
בהיבט זה, הנה המושג אדעתא דנפשיה - חיובי. | בהיבט זה, הנה המושג אדעתא דנפשיה - חיובי. | ||
גרסה מ־00:44, 14 במרץ 2014
אמרו רז"ל: "מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשיה עביד"[1] (מלכתחילה, כל מה שעושה האדם - למען עצמו עושה).
בעניין זה שני היבטים - חיובי ושלילי:
ההיבט החיובי
א) כאשר אדם עובד את ה' ומפשפש במעשיו, ואח"כ גם מתקן את הטעון תיקון ושיפור, הנה, אם עושה זאת רק כדי לצאת ידי חובה בפני מאן דהוא - לא יצליח.
אבל אם עובד מתוך אינטרס אישי, מתוך כונה לתקן את עצמו כראוי - אדעתא דנפשיה, בודאי יצליח בעבודתו. וכן אם לומד תורה לשמה[2] - לשם הנשמה, היינו כדי לקשר נפשו לה' על ידי השגת התורה הנקראת מזון לנפש, הנה, בודאי יתעלה בה. וכמו שאמר רב יוסף: "חדאי נפשאי, לך קראי לך תנאי" וכו'
בהיבט זה, הנה המושג אדעתא דנפשיה - חיובי.
ההיבט השלילי
ב) כאשר אדם לומד תורה ועובד את ה' - אדעתא דנפשיה, היינו רק לטובת עצמו - למצוא סיפוק והנאה מלימודו או מעליותיו הרוחניות - כדי להשיג שלימות, ולא למען מילוי הכונה העליונה - לעשות נחת רוח לקב"ה, שנתאוה להיות לו ית' דירה בתחתונים. בהיבט זה - המושג "אדעתא דנפשיה" הוא שלילי.
הערות שוליים
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")