ניסוך המים – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " ," ב־"," |
מ החלפת טקסט – "משא"כ " ב־"מה שאין כן " |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין, | וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין, | ||
אבל הוא בריחוק ממנו, ומזה נעשה ה[[אהבה]] כרשפי אש, | אבל הוא בריחוק ממנו, ומזה נעשה ה[[אהבה]] כרשפי אש, מה שאין כן מים | ||
הוא [[חכמה]], בחינת ראיה, שרואה ונמצא בהאין עצמו, שאז הוא מתבטל | הוא [[חכמה]], בחינת ראיה, שרואה ונמצא בהאין עצמו, שאז הוא מתבטל | ||
ממציאותו לגמרי. | ממציאותו לגמרי. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
הפרש נוסף קיים בין בינה לחכמה, שבבינה יש התחלקות, | הפרש נוסף קיים בין בינה לחכמה, שבבינה יש התחלקות, | ||
והיינו שהאהבה אינה בכולם בשוה, דכיון שהאהבה באה מצד ההתבוננות, הרי ככל שמבין ומשיג יותר אזי נרגשת אצלו יותר התשוקה כו', ונמצא | והיינו שהאהבה אינה בכולם בשוה, דכיון שהאהבה באה מצד ההתבוננות, הרי ככל שמבין ומשיג יותר אזי נרגשת אצלו יותר התשוקה כו', ונמצא | ||
שהאהבה מתחלקת לפי אופן ההשגה וההרגש, | שהאהבה מתחלקת לפי אופן ההשגה וההרגש, מה שאין כן במים, שהוא | ||
כמשל העומד לפני המלך בביטול במציאות, הרי בזה לא שייך התחלקות. | כמשל העומד לפני המלך בביטול במציאות, הרי בזה לא שייך התחלקות. | ||
וטעם הדבר הוא לפי שענין ההתחלקות הוא רק בענין שבא מצד הרגש | וטעם הדבר הוא לפי שענין ההתחלקות הוא רק בענין שבא מצד הרגש | ||