ניגון אִי וְו ווָאדיֶע: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/249779/jewish/E-Vadye-Russian.htm] | * [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/249779/jewish/E-Vadye-Russian.htm חסידים מנגנים את הניגון בהתוועדות עם הרבי] באתר [[חב"ד אורג']] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־02:10, 9 במרץ 2014
אִי ווָאדיֶע הוא ניגון חסידי תוסס שהושר ע"י חסידי חב"ד בברית המועצות בתקופת השלטון הקומוניסטי. מילות הניגון משדרות מסירות נפש עזה וביטחון עצום ללא חת שהיו לחם חוקם היומיומי של חסידי חב"ד באותם שנים קשות.
מילות הניגון
- מילות הניגון
אִי ווָאדיֶע
מִי ניֶע פַּאטָאנִים,
אִי וו'אָגְניֶע
מִי ניֶע זְגַארִים.
- בתרגום לעברית
בְּמַיִם
לֹא נִיטָבַע,
וּבָאֵשׁ
לֹא נִישָׂרֵף.
שירתו לפני הרבי
הניגון הושר רבות בפני הרבי בשנות תש"ל, לאחר חסידים רבים הצליחו לצאת מרוסיה והרבי ביקש בהתוועדות שישירו ניגון שמח, אותו שרו החסידים יוצאי רוסיה כאשר עדיין היו כלואים ברוסיה הקומוניסטית.
הרבי הסביר[1] את המסר של הניגון לתקופה הנוכחית, בה אפשר לקיים תורה ומצוות מבלי למסור את הנפש בפועל: {{ציטוטון|כאשר אומרים "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים אי וו אגניע מי ניע סגארים", היינו - הן במים לא ניטבע והן באש לא נישרף, אין הכוונה לענין כפשוטו חס ושלום, כיוון שעניינים אלו כבר נעשו גם עבורנו על ידי היחידי סגולה ואנשי הסגולה ודור הסגולה, הן בדורנו והן בדורות שלפני זה, ולנו לא נותרו אלא הבירורים האחרונים, עד לנקודת העניינים כפי שהם בעבודה הרוחנית, שבזה יש לוודא ולהבטיח ש"במים לא ניטבע ובאש לא נישרף". "וכללות הענין הוא - של"רצוא" יהיה "שוב", ול"שוב" יהיה "רצוא".
ובפרטיות יותר: "מים"
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין קאי על ענין התורה, "אין מים אלא תורה", ויהודי שחלקו בתורה ויש לו חשק בלימוד התורה, ויתירה מזו שמצליח בלימוד התורה, יכול לחשוב שעליו "להיטבע" שם, ולשאר
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין כל העניינים לא תהיה שייכות כלל. וכדי לשלול סברא זו מבטיחים לקב"ה, ומתוך שירה וזמרה - "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים", היינו שאף על פי שה"מים" דתורה הם מים טובים ומתוקים וכו', בכל זאת לא "ניטבע" בהם.
ובסגנון דנגלה דתורה, לשון הגמרא במסכת יבמות - "כל האומר אין לי אלא תורה, אזי חס ושלום - "אפילו תורה אין לו", כי אם כל רצונו הוא "לטבוע" במים של תורה, אזי "אפילו תורה אין לו", אלא צריך להיות "תורה ו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין גמ"ח"..
ולאידך גיסא, יש לוודא ולהבטיח גם בנוגע למי שעיקר עניינם הוא מצוות,
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין מארי עובדין טבין, שעיקר ענינו הוא גמ"ח ומעשה המצוות, יכול לטעון שביכולתו "להישרף" במעשה המצוות, שעניינו הוא להעלות ולקדש את כל עניני העולם על ידי קיום המצוות, ועל כך אומרים לו שאין לו "להישרף" מבלי שייכות למים חס ושלום, שהרי "גדול לימוד שמביא לידי מעשה", "ולא עם הארץ חסיד", ובנוסף למעשה המצוות שבהם הוא "בוער" ו"נשרף" עליו לשתות מים ו"לטבוע" ולהשקיע את עצמו ב"מי הדעת הטהור", "אי וו אגניע מי ניע סגארים"...