![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שבעת קני המנורה – הבדלי גרסאות
כתית למאור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
*בצלאל יעקאבסהאן. | *בצלאל יעקאבסהאן. | ||
*ישראל חיים לאזאר. | *ישראל חיים לאזאר. | ||
*אלטר | *אלטר שניאור זלמן ליפסקר. | ||
*שמריהו רויטבלאט - משגיח בחסידות ב[[אהלי תורה - אהלי מנחם קראון הייטס]]. | *שמריהו רויטבלאט - משגיח בחסידות ב[[אהלי תורה - אהלי מנחם קראון הייטס]]. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
*יוסף ישעיה אייברהמס - ר"י בישיבה גדולה מיאמי. | *יוסף ישעיה אייברהמס - ר"י בישיבה גדולה מיאמי. | ||
*משה | *[[משה בוגומילסקי]] - חבר '[[ועד רבני ליובאוויטש הכללי]]'. | ||
*פרץ פייגענסאהן. | *פרץ פייגענסאהן. | ||
*ישראל פרידמן - ראש ישיבת [[אהלי תורה - אהלי מנחם קראון הייטס]]. | *ישראל פרידמן - ראש ישיבת [[אהלי תורה - אהלי מנחם קראון הייטס]]. | ||
*[[אברהם קארף]]. | *[[אברהם קארף]]. | ||
*[[יצחק רייטפארט]] - | *[[יצחק רייטפארט]] - דיין ב[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]]. | ||
*[[אברהם שם טוב]] - שליח | *[[אברהם שם טוב]] - [[שליח]] [[הרבי]] לפילדלפיה. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[אבינו מלכנו (ספר)|אבינו מלכנו]], | *הרב שלום יהודה לייב גינזבורג, '''[[אבינו מלכנו (ספר)|אבינו מלכנו]]''', מערכת [[התמים (בית משיח)|התמים]] תשע"א. | ||
[[קטגוריה: מושגים כלליים]] | [[קטגוריה: מושגים כלליים]] | ||
גרסה מ־06:02, 13 בפברואר 2014
שבעת קני המנורה הינו מושג שהרבי חידש בשנים הראשונות ומטרתו שיהיו שבעה בחורים בישיבה שמצטיינים בלימוד הנגלה ושבעה תלמידים שמצטיינים בלימוד החסידות.
תולדות המושג
בתחילת חודש כסליו של תשי"ט בעת יחידות שגרתית להנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית ביקש הרבי מאת הנהלת הישיבה לבחור את שבעת הקני המנורה דהיינו שבעה בחורים ששייכים ומתאימים יותר ללימוד חלק הנגלה שבתורה ובזה הם מצטיינים ושבעה בחורים ששייכים ומתאימים יותר ללימוד בחלק החסידות שבתורה ובזה הם מצטיינים.
מייד לאחר היחידות ההנהלה בחרה את ה"קנים" הרב מרדכי מענטליק בחר את ה"קנים" בנגלה והרב יואל כהן בחר את ה"קנים" בחסידות.
שבוע לאחר היחידות ההיא להנהלת הישיבה, קרא הרבי את הבחורים הנבחרים אליו ליחידות והסביר להם את גודל הזכות שנפל בחלקם ומצד שני את גודל האחריות ובמהלך היחידות הרבי גם הסביר להם מה נדרש מהם בתור "שבעת הקנים" להשפיע בלימוד שלהם על הזולת ושאר תלמידי הישיבה,
הקנים היו מוסיפים בכל יום שעה נוספת בלימוד - הקנים בחסידות במאמרי האדמו"ר המהר"ש, והקנים בנגלה במסכתות שונות.
למחרת ההתועדות הוציא הרבי פתק להרב מרדכי מענטליק בו הוא מבקש שהבחורים שמשתתפים בענין של ה"קנים" ימסרו שיעור בפני הישיבה, ומאז נהיה מנהג ב770 שבכל יום שישי בצהריים היה שיעור בנגלה על ידי אחד ה"קנים" בנגלה ובכל ליל שבת היה שיעור בחסידות שנמסר על ידי אחד מהקנים" בחסידות
לאחר שבועיים בהתועדות י"ט כסליו ביקש הרבי שכל הבחורים הנבחרים יאמרו לחיים והרבי הזכיר את שמותם, ולאחר שאמרו לחיים, הרבי ביקש מהם שיתחילו ניגון והם התחילו לנגן "ופרצת" במנגינת כי אלוקים.
הרבי גם דרש מהם לכתוב את חידושיהם ולהדפיסם בקובץ פילפולים ובאמת יומיים לאחר הופעת הקובץ הראשון הרבי הזכיר את זה בהתועדות של חג השבועות תשי"ט.
הרבי רצה שזה יתפשט גם בישיבות אחרות ושלח מכתב בי"ב סיון להנהלת הישיבה בלוד ומצורף את הקובץ פלפולים וביקש מהם לאמץ את הרעיון.
ה"קנים" הראשונים
בחסידות:
- יהודה לייב אלעווסקי.
- אהרון חיטריק - חבר מערכת אוצר החסידים.
- מרדכי לייב חן - מחברי הנהלת מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו.
- בצלאל יעקאבסהאן.
- ישראל חיים לאזאר.
- אלטר שניאור זלמן ליפסקר.
- שמריהו רויטבלאט - משגיח בחסידות באהלי תורה - אהלי מנחם קראון הייטס.
בנגלה:
- יוסף ישעיה אייברהמס - ר"י בישיבה גדולה מיאמי.
- משה בוגומילסקי - חבר 'ועד רבני ליובאוויטש הכללי'.
- פרץ פייגענסאהן.
- ישראל פרידמן - ראש ישיבת אהלי תורה - אהלי מנחם קראון הייטס.
- אברהם קארף.
- יצחק רייטפארט - דיין בבית דין צדק בשכונת קראון הייטס.
- אברהם שם טוב - שליח הרבי לפילדלפיה.
לקריאה נוספת
- הרב שלום יהודה לייב גינזבורג, אבינו מלכנו, מערכת התמים תשע"א.