ניגון קטנתי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הניגון '''קָטֹנְתִּי''' הוא ניגון עתיק שהתאימו חסידי חב"ד למילים "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים.."{{הערה|וישלח לב, יא-יג}} בהם יעקב אבינו מתפלל אל ה' לקראת הפגישה עם עשיו אחיו, תוך כדי שהוא מזכיר לה' את ההבטחותיו אליו בעבר{{הערה|פירוש רש״י על פסוק זה — ״נתמעטו זכיותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו״.}}. | |||
בניגון זה באה לידי ביטוי זעקת הנפש אל ה' להצילה מן הרע ומן האויב. וכן ענוותנותו של יעקב אבינו. | |||
מילות השיר: | |||
{{ציטוט|תוכן=קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת: הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים: וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב:}} | |||
==פירוש המילות== | ==פירוש המילות== | ||
באגרת שכתב אדמו"ר הזקן | באגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]], על הפסוק ״קטנתי מכל החסדים ומכל...״ {{הערה|[[אגרת הקדש]] סי' ב}}, מסביר שבכל חסד שה' עושה עם האדם צריך לגרום לו להיות שפל רוח, כי החסד הוא ״קרבת אלקים ממש״, וככל שהחסד רב יותר, הרי זה יותר ״קמיה״ (לפני הקדוש־ברוך־הוא), והאדם צריך להיות בטל יותר כלפי ה' ״כלא ואין ואפס״. ולכן אמר יעקב ״קטנתי מכל החסדים...״. שעל ידי כל החסדים שעשה לו ה' נעשה יעקב קטן יותר בעיניו. וזוהי ההתבטלות האמיתית הנגרמת על ידי קרבה. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ניגונים שונים]] | |||
גרסה מ־20:38, 5 בדצמבר 2013
הניגון קָטֹנְתִּי הוא ניגון עתיק שהתאימו חסידי חב"ד למילים "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים.."[1] בהם יעקב אבינו מתפלל אל ה' לקראת הפגישה עם עשיו אחיו, תוך כדי שהוא מזכיר לה' את ההבטחותיו אליו בעבר[2].
בניגון זה באה לידי ביטוי זעקת הנפש אל ה' להצילה מן הרע ומן האויב. וכן ענוותנותו של יעקב אבינו.
מילות השיר:
קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת: הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים: וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב:
פירוש המילות
באגרת שכתב אדמו"ר הזקן, על הפסוק ״קטנתי מכל החסדים ומכל...״ [3], מסביר שבכל חסד שה' עושה עם האדם צריך לגרום לו להיות שפל רוח, כי החסד הוא ״קרבת אלקים ממש״, וככל שהחסד רב יותר, הרי זה יותר ״קמיה״ (לפני הקדוש־ברוך־הוא), והאדם צריך להיות בטל יותר כלפי ה' ״כלא ואין ואפס״. ולכן אמר יעקב ״קטנתי מכל החסדים...״. שעל ידי כל החסדים שעשה לו ה' נעשה יעקב קטן יותר בעיניו. וזוהי ההתבטלות האמיתית הנגרמת על ידי קרבה.