ישיבת תומכי תמימים שצעדרין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
נגאלים מהעצלות (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ישיבת '''תומכי תמימים שצעדרין''' היתה סניף של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] שפעלה בין השנים [[תר"ע]]-? | |||
==הקמת הישיבה== | |||
הישיבה נוסדה בשנת [[תרס"ט]] לאחר שקבוצה של גזלנים ורוצחים התנפלו על אחד מבתי העיירה ורצחו שבעה מתושביה. | |||
אנשי העיירה המבוהלים שלחו משלחת אל [[אדמו"ר הרש"ב]] וביקשו ממנו לחזק את רוחם של התושבים באמצעות ייסוד סניף של ישיבת תומכי תמימים בעיירה. | |||
הצעתם התקבלה, ובראשית שנת [[עת"ר]] עברה לשם קבוצת התלמידים הראשונה מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] (מהקבוצה שלמדה בבאבינאוויטש). | |||
הר"מים היו ה"ר [[זלמן דוב שכטר מדריבין]] וה"ר [[משה מרדכי עמרמי]] (פארלסקי). ל[[משפיע]] נבחר הרה"ת [[שאול דב זיסלין]]. כמשגיח שימש הרה"ת [[יעקב ברוך קרסיק]]. | הר"מים היו ה"ר [[זלמן דוב שכטר מדריבין]] וה"ר [[משה מרדכי עמרמי]] (פארלסקי). ל[[משפיע]] נבחר הרה"ת [[שאול דב זיסלין]]. כמשגיח שימש הרה"ת [[יעקב ברוך קרסיק]]. |
גרסה מ־04:38, 20 במאי 2014
ישיבת תומכי תמימים שצעדרין היתה סניף של רשת ישיבות תומכי תמימים שפעלה בין השנים תר"ע-?
הקמת הישיבה
הישיבה נוסדה בשנת תרס"ט לאחר שקבוצה של גזלנים ורוצחים התנפלו על אחד מבתי העיירה ורצחו שבעה מתושביה.
אנשי העיירה המבוהלים שלחו משלחת אל אדמו"ר הרש"ב וביקשו ממנו לחזק את רוחם של התושבים באמצעות ייסוד סניף של ישיבת תומכי תמימים בעיירה.
הצעתם התקבלה, ובראשית שנת עת"ר עברה לשם קבוצת התלמידים הראשונה מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (מהקבוצה שלמדה בבאבינאוויטש).
הר"מים היו ה"ר זלמן דוב שכטר מדריבין וה"ר משה מרדכי עמרמי (פארלסקי). למשפיע נבחר הרה"ת שאול דב זיסלין. כמשגיח שימש הרה"ת יעקב ברוך קרסיק. מנהל הישיבה (ומשפיע) הרה"ת אלתר שימחוביץ. כר"מ שימש שם רבי משה רוינין.
הסדר היה שבישיבה זו נשארו ללמוד לא יותר משנה וחצי.