קדוש קדוש קדוש: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
===ע"מ לברוא עולם=== | ===ע"מ לברוא עולם=== | ||
{{הדגשה|וז"ש קדוש ראשון נגד מדת חסד לאברהם, קדוש ב' נגד מדת הגבורה דיצחק, קדוש ג' נגד מדה"ר דת"ת ישראל, ה' הוי' פשוט, צבאות פי' מן ה' הפשוט ירד למילוי ומילוי המילוי שהם מ"ב אותיות שע"י יבנו כל העולמות}}{{הערה|כתר שם טוב ח"ב סי' שכ.}}. | |||
כלומר, שהתחיל בצמצום קטן (שעדיין בבחינת נקודה - יו"ד), וכך יכל להמשיך את האור עד לבריאת העולם. והוא כמו רב שרוצה להסביר משהו לתלמידו, שבעבור זה צריך תחילה ליתן לו נקודה, ואח"כ יוכל ממנה להרחיב לו את כל השכל. | כלומר, שהתחיל בצמצום קטן (שעדיין בבחינת נקודה - יו"ד), וכך יכל להמשיך את האור עד לבריאת העולם. והוא כמו רב שרוצה להסביר משהו לתלמידו, שבעבור זה צריך תחילה ליתן לו נקודה, ואח"כ יוכל ממנה להרחיב לו את כל השכל. | ||
גרסה מ־02:03, 11 באפריל 2013
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
וקרא זה אל זה ואמר:
- קדוש קדוש קדוש הוי' צבאות
- מלוא כל הארץ כבודו
— ישעיה פ' ו, פס' ג
ומקבלין דין מן דין ואמרין:
- קדיש בשמי מרומא עילאה בית שכינתא
- קדיש על ארעא עובד גבורתיה
- קדיש לעלם ולעלמי עלמיא
- הוי' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה
— תרגום יונתן
ירידת העולמות
ה"קדוש" הראשון מורה על האור אין סוף שהוא קדוש ומובדל מן העולם, וכלל אין לו שייכות לו.
ה"קדוש" השני הוא בירידת האור וצמצומו על מנת להוות את העולם, וגם אז הוא מובדל מן העולמות.
וה"קדוש" השלישי מורה על כך הוא מובדל מהעולמות באופן נצחי, ואינו תלוי בזמן.
לאחר מכן ממשיך הפסוק שהאור יורד ומתלבש ב"שם הוי'", כלומר, הוי - מורה על התפשטות החיות למטה, צבאות - שהחיות מתלבשת בתוך הצבאות של הלאכים. ועד שמלוא כל הארץ כבודו, שהחיות מתפשטת גם בצבא הארץ, ובכל מקום ואין מקום שהוא לא נמצא (רח"ל).
ע"מ לברוא עולם
"וז"ש קדוש ראשון נגד מדת חסד לאברהם, קדוש ב' נגד מדת הגבורה דיצחק, קדוש ג' נגד מדה"ר דת"ת ישראל, ה' הוי' פשוט, צבאות פי' מן ה' הפשוט ירד למילוי ומילוי המילוי שהם מ"ב אותיות שע"י יבנו כל העולמות" [1].
כלומר, שהתחיל בצמצום קטן (שעדיין בבחינת נקודה - יו"ד), וכך יכל להמשיך את האור עד לבריאת העולם. והוא כמו רב שרוצה להסביר משהו לתלמידו, שבעבור זה צריך תחילה ליתן לו נקודה, ואח"כ יוכל ממנה להרחיב לו את כל השכל.
קריאת השרפים
את הפסוק הזה אומרים השרפים (בעולם הבריאה) בכל יום בשירתם לפני הקב"ה.
השרפים מכונים מלאכים שכליים, כיון שמשיגים את האלקות שמהווה אותם, ועליה הם קוראים קדוש, שיודעים שהיא היא חיותם, אך אינם יכולים לתופסה, ולכן אומרים "קדוש" מלשון מובדל.
המגיד ממעזריטש אומר[2]: כי הם משיגים עד לחג"ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות.
האדמו"ר הזקן אומר[3]: שישנם שלושה כתות של מלאכים, אחת אומרת פעם אחת "קדוש", השניה פעמיים והשלישית שלוש. סיבת הדבר היא מכיון שכאשר אומרים המלאכים קדוש, הרי הם מתבטלים ממציאותם, ולכן יש מי שמסוגל לסבול רק פעם אחת; ויש המסוגל לסבול ג' פעמים.
ובדרך אחרת[4]: הקדוש הראשון הוא הארה מלמטה למעלה בדרך מס"נ, השני מלמעלה למטה כהמשכת התורה (שירדה למטה) והשלישי הוא כהמשכת המצוות שממשיך בחי' למטה.