חיבוט הקבר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(שינוי סגנון והוספה)
שורה 1: שורה 1:
'''חיבוט הקבר''' אחד מהעונשים שמקבל האדם לאחרי המיתה.
'''חיבוט הקבר''' אחד מהעונשים שמקבל האדם לאחרי המיתה.


== העונש ==
== העונש ==
חיבוט הקבר הוא [[עונש]] המוזכר בקבלה על הנאה שאינה לשם [[שמים]]. ביאור על חיבוט הקבר מוזכר בפרקים הראשונים של [[ספר התניא]]. כמו כן בספר ראשית חכמה הובא [[מדרש]] הנקרא "מסכת חיבוט הקבר" המתאר את [[עונש]] חיבוט הקבר."מסכת חיבוט הקבר" הוכנסה גם לתוך "מסכת שמחות" אחת מן המסכתות הקטנות של התלמוד. חיבוט הקבר מוזכר בקצרה גם בחיבור "שיעור קומה", חיבור מיסטי קדום העוסק בתיאור גודלו של הגוף האלוהי.
עונש חיבוט הקבר הוא:


{{ציטוט| תוכן=
שאלו את רבי אלעזר כיצד דין הקבר, אמר שאלו להם בזמן שנפטר אדם מן העולם בא מלאך המות ויושב על קברו ומכה אותו בידו ואומר לו, קום הגידה לי שמך, אומר לו, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאיני יודע מה שמי, מיד מכניס רוח ונשמה בגופו ומעמידו ומחייבו בדין. אמר רבי יהושע בן לוי חצי אש ושלשלאות ברזל בידו, פעם אחת איבריו מתפרקים, שניה עצמותיו מתפרקים ובאין מלאכי השרת ומלקטין אותן ומעמידין אותו ומכה אותו פעם שלישית, ומבקשין ממנו דין, ודנין אותו בכל מדה ומדה. יום א' ויום ב' בכך דנין אותו, יום ג' דנין אותו במכות מכההו מב' עיניו מפני שלא ראה ואמר, ומאזניו מפני שלא שמע ואמר, ומשפתיו מפני שמוציא משפתיו דברי תפלות, ומלשונו מפני שהעידה עדות שקר, ומרגליו מפני שהקדים רגליו לדבר עבירה. מכאן אמרו ז"ל, כל המקדים רגליו לדבר עבירה מקדימים לו מלאך המות וכל המלשין על חבירו לשון הרע מיתתו באסכרה.
|מקור=מסכת חיבוט הקבר פ' ב.{{הערה|נדפס בספר ראשית חכמה בסוף פ' יב}}|מרכאות=כן}}


== סגולות ==
==סיבת העונש==
העולים לקבר המת, כדי להתפלל לעילוי נשמתו, קוראים פסוקים המתחילים באותיות שמו של הנפטר, או תפילות המתחילות באות הראשונה של שמו, כסגולה נגד חיבוט הקבר.
כמו כן כדי להפטר כליל מחיבוט הקבר מובא שעל האדם להיות מ[[גומלי חסדים]], להתפלל מתוך כוונה אמיתית, ולהיות [[מכניס אורחים]].
סגולת ה[[שבת]] מהווה גם היא כדרך להפטר מעונש זה על כן אלו שהובאו לקבורה בסמוך לכניסת ה[[שבת]] נפטרים מעונש חיבוט הקבר.
 
== תניא {{הערה|תניא פרק ח'}}==
{{ציטוט| תוכן=  
{{ציטוט| תוכן=  
:ולכן צריך הגוף '''לחבוט הקבר''' לנקותו ולטהרו מטומאתו
:ולכן צריך הגוף '''לחבוט הקבר''' לנקותו ולטהרו מטומאתו
::שקיבל בהונאת עולם הזה ותענוגיו מטומאת קליפת נוגה ושדין יהודאין
::שקיבל בהנאות עולם הזה ותענוגיו מטומאת קליפת נוגה ושדין יהודאין
:::אא"כ מי שלא נהנה מעולם הזה כל ימיו כרבינו הקדוש|מקור=תניא- לקוטי אומרים פרק ח'|מרכאות=כן}}
:::אא"כ מי שלא נהנה מעולם הזה כל ימיו כרבינו הקדוש|מקור=תניא - לקוטי אומרים פרק ח'|מרכאות=כן}}
כלומר האדמו"ר הזקן מסביר שחיבוט הקבר מגיע על הנאה מעולם הזה לא לשם שמים, ולכן מי שלא נהנה מעולם הזה כל ימיו אינו מקבל חיבוט הקבר.
כלומר האדמו"ר הזקן מסביר שחיבוט הקבר מגיע על הנאה מעולם הזה שלא לשם שמים, ולכן מי שלא נהנה מעולם הזה כל ימיו אינו מקבל חיבוט הקבר.
 
==עצות להיפטר מהעונש==
{{ציטוט|תוכן=
אבל אמרו ז"ל, הדר בארץ ישראל ומת בערב שבת אינו רואה דין הקבר, ומה יעשה וינצל מדין הקבר, יהיה אוהב צדקות ואוהב תוכחות ואוהב גמילות חסדים ומכניס אורחים לתוך ביתו, ויתפלל תפלתו בכוונה, אפילו מת בחוצה לארץ אינו רואה, שנאמר (יונה ב, ב), ויאמר קראתי מצרה לי וגו'.|מקור=מסכת חיבוט הקבר פ' ג.|מרכאות=כן}}


== היום יום{{הערה|היום יום ז' טבת}} ==
{{ציטוט| תוכן=  
{{ציטוט| תוכן=  
:השיעור להפטר מ'''חיבוט הקבר''' הוא, שחלק שישי מהמעת לעת יאומר אותיות התורה, תהילים וכו'.
:השיעור להפטר מ'''חיבוט הקבר''' הוא, שחלק שישי מהמעת לעת יאומר אותיות התורה, תהילים וכו'.
::לזכות לזיכוך הנפש להפטר מכף הקלע הוא ע"י חזרה כל היום כמה שיש ביכולתו, משניות תניא תהילים בע"פ|מקור=תניא- לקוטי אומרים פרק ח'|מרכאות=כן}}
::לזכות לזיכוך הנפש להפטר מכף הקלע הוא ע"י חזרה כל היום כמה שיש ביכולתו, משניות תניא תהילים בע"פ|מקור=היום יום ז' טבת|מרכאות=כן}}
 
העולים לקבר המת, כדי להתפלל לעילוי נשמתו, קוראים פסוקים המתחילים באותיות שמו של הנפטר, או תפילות המתחילות באות הראשונה של שמו, כסגולה נגד חיבוט הקבר.


כמו כן בסיום שמו"ע קודם יהיו לרצון מובא בספרים וכן הוא [[מנהג חב"ד]] לומר פסוק שמתחיל ומסתיים באות הראשונה והאחרונה של שמו, כך לא ישכח את שמו כאשר ישאלו מלאכך המות.


== הערות שוליים ==
בנוסף לכך אצל חסידי חב"ד אומרים גם את שמו של ה[[רבי]] כיון שרוצים להזכיר גם ששייכים אליו{{הערה|ראה בספר [[שהרבי יחייך]] ע' 113.}}.
{{הערות שוליים}}




[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

גרסה מ־16:26, 7 באפריל 2013

חיבוט הקבר אחד מהעונשים שמקבל האדם לאחרי המיתה.

העונש

עונש חיבוט הקבר הוא:

שאלו את רבי אלעזר כיצד דין הקבר, אמר שאלו להם בזמן שנפטר אדם מן העולם בא מלאך המות ויושב על קברו ומכה אותו בידו ואומר לו, קום הגידה לי שמך, אומר לו, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאיני יודע מה שמי, מיד מכניס רוח ונשמה בגופו ומעמידו ומחייבו בדין. אמר רבי יהושע בן לוי חצי אש ושלשלאות ברזל בידו, פעם אחת איבריו מתפרקים, שניה עצמותיו מתפרקים ובאין מלאכי השרת ומלקטין אותן ומעמידין אותו ומכה אותו פעם שלישית, ומבקשין ממנו דין, ודנין אותו בכל מדה ומדה. יום א' ויום ב' בכך דנין אותו, יום ג' דנין אותו במכות מכההו מב' עיניו מפני שלא ראה ואמר, ומאזניו מפני שלא שמע ואמר, ומשפתיו מפני שמוציא משפתיו דברי תפלות, ומלשונו מפני שהעידה עדות שקר, ומרגליו מפני שהקדים רגליו לדבר עבירה. מכאן אמרו ז"ל, כל המקדים רגליו לדבר עבירה מקדימים לו מלאך המות וכל המלשין על חבירו לשון הרע מיתתו באסכרה.

מסכת חיבוט הקבר פ' ב.[1]

סיבת העונש

ולכן צריך הגוף לחבוט הקבר לנקותו ולטהרו מטומאתו
שקיבל בהנאות עולם הזה ותענוגיו מטומאת קליפת נוגה ושדין יהודאין
אא"כ מי שלא נהנה מעולם הזה כל ימיו כרבינו הקדוש
תניא - לקוטי אומרים פרק ח'

כלומר האדמו"ר הזקן מסביר שחיבוט הקבר מגיע על הנאה מעולם הזה שלא לשם שמים, ולכן מי שלא נהנה מעולם הזה כל ימיו אינו מקבל חיבוט הקבר.

עצות להיפטר מהעונש

אבל אמרו ז"ל, הדר בארץ ישראל ומת בערב שבת אינו רואה דין הקבר, ומה יעשה וינצל מדין הקבר, יהיה אוהב צדקות ואוהב תוכחות ואוהב גמילות חסדים ומכניס אורחים לתוך ביתו, ויתפלל תפלתו בכוונה, אפילו מת בחוצה לארץ אינו רואה, שנאמר (יונה ב, ב), ויאמר קראתי מצרה לי וגו'.

מסכת חיבוט הקבר פ' ג.
השיעור להפטר מחיבוט הקבר הוא, שחלק שישי מהמעת לעת יאומר אותיות התורה, תהילים וכו'.
לזכות לזיכוך הנפש להפטר מכף הקלע הוא ע"י חזרה כל היום כמה שיש ביכולתו, משניות תניא תהילים בע"פ
היום יום ז' טבת

העולים לקבר המת, כדי להתפלל לעילוי נשמתו, קוראים פסוקים המתחילים באותיות שמו של הנפטר, או תפילות המתחילות באות הראשונה של שמו, כסגולה נגד חיבוט הקבר.

כמו כן בסיום שמו"ע קודם יהיו לרצון מובא בספרים וכן הוא מנהג חב"ד לומר פסוק שמתחיל ומסתיים באות הראשונה והאחרונה של שמו, כך לא ישכח את שמו כאשר ישאלו מלאכך המות.

בנוסף לכך אצל חסידי חב"ד אומרים גם את שמו של הרבי כיון שרוצים להזכיר גם ששייכים אליו[2].

  1. נדפס בספר ראשית חכמה בסוף פ' יב
  2. ראה בספר שהרבי יחייך ע' 113.