חיצון: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (התחלת שיפוץ) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
לאדם ישנם שלושה [[לבושים]] באמצעותם הוא עובד את [[עבודת ה'|עבודתו]]. עבודה זו (באופן זה) היא רק ב'''חיצוניות''' של האדם. | |||
''' | |||
ה'''חיצון''' הוא אחד כזה שכל עבודתו היא באופן חיצוני, אך הוא אינו עובד את עבודתו בפנימיותו, כלומר, בשינוי הכוחות הפנימיים ותיקון המידות. | |||
ולכן החיצון יכול לעשות דברים שלמעלה ממדריגתו, אך הוא עושה אף שנדרש בעבור זה גם פנימיות, והיא איננה. | |||
אופן עבודה זה הינו "מן השפה ולחוץ", כיון שאין זה מגיע מתוך נקודת לבבו. ולכן האדם יכול להגיע במהירות להתלהבות בתפילתו, אף שאינו מתבונן כראוי. ולכן גם הוא לא מופרע מה"{{מונחון|צד השמאלי|כינוי לנפש הבהמית והיצר הרע השוכנים בחלל השמאלי שבלב}}". | |||
בשיחות הקודש מובא שהחיצון איננו שקרן, אלא מוטעה, כיון שאיננו יודע שהוא בבעיה. | בשיחות הקודש מובא שהחיצון איננו שקרן, אלא מוטעה, כיון שאיננו יודע שהוא בבעיה. | ||
[[הרבי הרש"ב]] אומר{{הערה|ושבתי בשלום [[עת"ר]] - [[מאמר#סוגי מאמרים|מאמר עבודה]] שעוסק בבעיה זו.}}: שהדרך ליפול בזה היא כאשר לא משימים את הלב לפרטים, ולדוגמא: כשלומדים לא בעיון, אלא מתרגלים להעביר את הלימוד בצורה שטחית, כך גם בעבודה נגרם שהאדם מתייחס לה בצורה שטחית. ולכן, בכדי לצאת מזה צריך להתרגל ללמוד דוקא בעיון. | |||
==מקורות== | |||
*[[ספרי השיחות של האדמו"ר הקודם]]. | |||
*[[ליקוטי דיבורים]]. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
*[[חיצוניות (בחסידות)]] | *[[חיצוניות (בחסידות)]] | ||
גרסה מ־19:29, 9 באפריל 2013
לאדם ישנם שלושה לבושים באמצעותם הוא עובד את עבודתו. עבודה זו (באופן זה) היא רק בחיצוניות של האדם.
החיצון הוא אחד כזה שכל עבודתו היא באופן חיצוני, אך הוא אינו עובד את עבודתו בפנימיותו, כלומר, בשינוי הכוחות הפנימיים ותיקון המידות.
ולכן החיצון יכול לעשות דברים שלמעלה ממדריגתו, אך הוא עושה אף שנדרש בעבור זה גם פנימיות, והיא איננה.
אופן עבודה זה הינו "מן השפה ולחוץ", כיון שאין זה מגיע מתוך נקודת לבבו. ולכן האדם יכול להגיע במהירות להתלהבות בתפילתו, אף שאינו מתבונן כראוי. ולכן גם הוא לא מופרע מה"
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין צד השמאלי".
בשיחות הקודש מובא שהחיצון איננו שקרן, אלא מוטעה, כיון שאיננו יודע שהוא בבעיה.
הרבי הרש"ב אומר[1]: שהדרך ליפול בזה היא כאשר לא משימים את הלב לפרטים, ולדוגמא: כשלומדים לא בעיון, אלא מתרגלים להעביר את הלימוד בצורה שטחית, כך גם בעבודה נגרם שהאדם מתייחס לה בצורה שטחית. ולכן, בכדי לצאת מזה צריך להתרגל ללמוד דוקא בעיון.
מקורות
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ ושבתי בשלום עת"ר - מאמר עבודה שעוסק בבעיה זו.