חיצון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הפניה לדף חיצוניות) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (יצירה (והסרת הפניה)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חיצון''' הוא כינוי לאדם שעושה כל מה שנדרש ממנו בעבודת ה' אך הוא עושה זאת בחיצוניות. | |||
כלומר, עבודת ה' שלו נעשית באופן של "מן השפה ולחוץ", ואין זה מגיע באמת מתוך לבבו. | |||
מהסימנים לכך: כאשר מגיעים מאוד מהר להתלהבות בתפילה, ללא התבוננות ממושכת קודם לכן, כשהעבודה תמיד "זורמת" ואין כ"כ בעיות מה"{{מונחון|צד השמאלי|כינוי לנפש הבהמית והיצר הרע השוכנים בחלל השמאלי שבלב}}". | |||
כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] אומר{{הערה|ושבתי בשלום עת"ר - [[מאמרי עבודה|מאמר עבודה]] שעוסק בבעיה זו.}}: שהדרך לליפול בזה היא כאשר לא משימים את הלב לפרטים, ולדוגמא: כשלומדים לא בעיון, אלא מתרגלים להעביר את הלימוד בצורה שטחית, כך גם בעבודה נגרם שהאדם מתייחס לה בצורה שטחית. ולכן, בכדי לצאת מזה צריך להתרגל ללמוד דוקא בעיון. | |||
בשיחות הקודש מובא שהחיצון איננו שקרן, אלא מוטעה, כיון שאיננו יודע שהוא בבעיה. | |||
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]] | |||
גרסה מ־21:49, 6 באפריל 2013
חיצון הוא כינוי לאדם שעושה כל מה שנדרש ממנו בעבודת ה' אך הוא עושה זאת בחיצוניות.
כלומר, עבודת ה' שלו נעשית באופן של "מן השפה ולחוץ", ואין זה מגיע באמת מתוך לבבו.
מהסימנים לכך: כאשר מגיעים מאוד מהר להתלהבות בתפילה, ללא התבוננות ממושכת קודם לכן, כשהעבודה תמיד "זורמת" ואין כ"כ בעיות מה"
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין צד השמאלי".
כ"ק אדמו"ר הרש"ב אומר[1]: שהדרך לליפול בזה היא כאשר לא משימים את הלב לפרטים, ולדוגמא: כשלומדים לא בעיון, אלא מתרגלים להעביר את הלימוד בצורה שטחית, כך גם בעבודה נגרם שהאדם מתייחס לה בצורה שטחית. ולכן, בכדי לצאת מזה צריך להתרגל ללמוד דוקא בעיון.
בשיחות הקודש מובא שהחיצון איננו שקרן, אלא מוטעה, כיון שאיננו יודע שהוא בבעיה.
- ↑ ושבתי בשלום עת"ר - מאמר עבודה שעוסק בבעיה זו.