מהרש"א: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''שמואל אליעזר הלוי איידלס''' הינו אחד מפרשני התלמוד | רבי '''שמואל אליעזר הלוי איידלס''' (שט"ו - שצ"ב) הינו אחד מפרשני התלמוד. | ||
נישא לבתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין) (אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של [[בריסק]]), והוא ואשתו פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את הישיבה של המהרש"א; על כך היה תמיד מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" (- של איידל). בשנת שס"ח נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה. התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום פסוק מאיוב "בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו". | |||
המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, ואמר על כך [[אדמו"ר שליט"א|כ"ק אדמו"ר שליט"א]] כי זה מעין עולם הבא (מוצאי ש"פ בשלח תשל"ח ס"ט). | המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, ואמר על כך [[אדמו"ר שליט"א|כ"ק אדמו"ר שליט"א]] כי זה מעין עולם הבא (מוצאי ש"פ בשלח תשל"ח ס"ט). | ||
גרסה מ־01:04, 25 במרץ 2013
רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (שט"ו - שצ"ב) הינו אחד מפרשני התלמוד.
נישא לבתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין) (אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של בריסק), והוא ואשתו פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את הישיבה של המהרש"א; על כך היה תמיד מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" (- של איידל). בשנת שס"ח נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה. התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום פסוק מאיוב "בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו".
המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, ואמר על כך כ"ק אדמו"ר שליט"א כי זה מעין עולם הבא (מוצאי ש"פ בשלח תשל"ח ס"ט).
חיבורו על הש"ס
המהרש"א חיבר פירוש על הש"ס אשר מודפס ברוב המהדורות של הש"ס, יחד עם פירוש מהר"ם וחכמת שלמה (מהרש"ל). פירושו של המהרש"א מתחלק לשניים: חלק אחד מכונה "חידושי הלכות" והוא מתמקד בעיקר בהבנת הפשט העמוק של דברי הגמרא הרש"י ובעיקר התוספות. חלקו נמצא בשתי מהדורות, אשר באחרונה נמצאים קטעים מפירושו של חתנו. הספר נחשב לספר יסודי בלימוד תוספות עד כדי כך, שהוא משמש מדד ללומדי תוספות אם לימודם הובן להם על ידי השוואה עם הבנת המהרש"א.
המהרש"ל הי' אחד ממגיהי הש"ס, ולכן רוב פירושו הינו הגהות לש"ס, אולם ישנן מסכתות אחדות שלא הספיק להגיה, ולכן המהרש"א הי' צריך למקד בהן את פירושו בהגהות.
חלקו השני נקרא "חידושי אגדות" והוא פירוש על כל האגדתות שבש"ס, חיבור זה נדפס בתחילה על הספר עין יעקב, וצורף במשך השנים לאחר פירושו על הש"ס, ובשנים האחרונות משולב בו.
על חיבורו זה אמר הבעל שם טוב (הוספות לכתר שם טוב סימן ריז) שהמחברים עד המהרש"ל ועד בכלל, כתבו את חיבוריהם ברוח הקודש. ועד שפירושו של המהרש"א - החידושי הלכות וגם החידושי אגדות - נתקבלו בכל תפוצות ישראל, אך מכל מקום - אומר כ"ק אדמו"ר שליט"א - צריך להבינם בשכל.
בפירושו על מסכת עירובין הביא המהרש"א (כשלמעשה הוא מראשוני בעלי הנגלה שמצטט מספרי הקבלה) את ענין הגלגולים, ובשאר פירושו מביא כמה פעמים את "דעת המקובלים".