יעקב נוטיק: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:יעקב נוטיקPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' יעקב נוטיק ב[[מבצע תפילין]]]] | [[תמונה:יעקב נוטיקPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' יעקב נוטיק ב[[מבצע תפילין]]]] | ||
הרב יעקב נוטיק נולד לאביו הרב [[שמואל נוטיק]] רב העיירה [[קפוסט]]. אביו שהיה גאון אדיר בלימוד עוד ימי שבתו ב[[תומכי תמימים]], הקדיש את רוב יומו ללמוד עם בניו – הבכור הרב יעקב ואחיו הצעיר הרב שלום בער. | |||
לימוד האב עם בניו היה כרוך ב[[מסירות נפש]], כפי שתיאר זאת הרב שמואל במכתביו לידידיו הטובים ב[[ארצות הברית]]. | |||
מספר שנים אחר כך סיפר על הסבל הגדול שהיה מנת חלקו, בגין היותו רב ובגלל שסירב למסור את ילדיו לבית ספר קומוניסטי: | |||
"גם מכריחים אותי למסור את בניי שיחיו לבית הספר להעבירם מן דת ישראל חס ושלום. כי הנה יש לי שני בנים. האחד בן י"ג שנה והב' בן י"א שנה, ואני לומד עמהם תמיד ואני מחנך אותם ביהדות, ומעולם לא מסרתי אותם לבית הספר כי שם מלמדים את הילדים להיות מינים ואפיקורסים ולשנוא את עם ישראל, והכול מוסרים את ילדיהם לבית הספר, כי חוק הממשלה הוא שהכול צריכים למסור ואני לא מסרתי אותם מעולם. ומזה אנו תמיד בפחדים גדולים של סכנת נפשות חס ושלום. | |||
גם מכריחים אותי למסור את בניי שיחיו לבית הספר להעבירם מן דת ישראל חס ושלום. כי הנה יש לי שני בנים. האחד בן י"ג שנה והב' בן י"א שנה, ואני לומד עמהם תמיד ואני מחנך אותם ביהדות, ומעולם לא מסרתי אותם לבית הספר כי שם מלמדים את הילדים להיות מינים ואפיקורסים ולשנוא את עם ישראל, והכול מוסרים את ילדיהם לבית הספר, כי חוק הממשלה הוא שהכול צריכים למסור ואני לא מסרתי אותם מעולם. ומזה אנו תמיד בפחדים גדולים של סכנת נפשות חס ושלום. | |||
כי מי שאינו מוסר את בניו לבית הספר על פי רצון הממשלה - שיהיו בלתי בעלי דת, ואדרבה שוחקים ומלעיגים מהדת ומבעלי הדת - נחשב מורד בממשלה. וכל הרדיפות שרודפים אותי הוא הכול בשביל זה, ואני בסכנה גדולה חס ושלום. | כי מי שאינו מוסר את בניו לבית הספר על פי רצון הממשלה - שיהיו בלתי בעלי דת, ואדרבה שוחקים ומלעיגים מהדת ומבעלי הדת - נחשב מורד בממשלה. וכל הרדיפות שרודפים אותי הוא הכול בשביל זה, ואני בסכנה גדולה חס ושלום. | ||
שורה 22: | שורה 13: | ||
וכבר התרו בי כמה פעמים שאמסור את בניי לבית הספר, אני משים נפשי בכפי – ואינני מוסר אותם, והשי"ת יודע מה יהיה וצריך רחמים רבים, ולכן מוכרחים אנחנו לברוח מכאן". | וכבר התרו בי כמה פעמים שאמסור את בניי לבית הספר, אני משים נפשי בכפי – ואינני מוסר אותם, והשי"ת יודע מה יהיה וצריך רחמים רבים, ולכן מוכרחים אנחנו לברוח מכאן". | ||
דבריו של | ==בגרוזיה== | ||
דבריו של ר' שמואל נוטיק התקיימו ולאחר זמן הוא נאסר ונשלח לגלות בקזחסטן. מכיוון שלא היה מי שילמד עם הבנים, הם נסעו ללמדו בישיבות מחתרתיות ב[[כותאיס]] שבגרוזיה. כאשר השתחרר ר' שמואל מגלותו, נסע ר' יעקב לראותו. לאחמ"כ חזר ללמוד בגרוזיה, ובימי ה[[שואה]] הוריו ואחיותיו אף הם הגיעו לכותאיס. יעקב שוב למד עם אביו שהתמנה למנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] שם למדו ר' יעקב ואחיו ר' שלום דובער. | |||
יוצאי כותאיס מספרים כי תקופה מסויימת היה ר' יעקב מסתגר בעזרת נשים של אחד מבתי הכנסת, ושם למד כל שעות היום, כשהוא מנותק מסביבתו. | יוצאי כותאיס מספרים כי תקופה מסויימת היה ר' יעקב מסתגר בעזרת נשים של אחד מבתי הכנסת, ושם למד כל שעות היום, כשהוא מנותק מסביבתו. | ||
הלימודים עם אביו שהיה גאון, כח ההתמדה והשקידה יחד עם הפיקחות שניחן בה, הפכו את הרב יעקב נוטיק לתלמיד חכם גדול, אלא שמפאת צניעותו לא הבליט את ידיעותיו, ובכל אופן מכיריו יודעים כי הוא ידע תנ"ך | הלימודים עם אביו שהיה גאון, כח ההתמדה והשקידה יחד עם הפיקחות שניחן בה, הפכו את הרב יעקב נוטיק לתלמיד חכם גדול, אלא שמפאת צניעותו לא הבליט את ידיעותיו, ובכל אופן מכיריו יודעים כי הוא ידע תנ"ך ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] בעל פה. | ||
לאחר זמן התמנה לר"מ בישיבה המחתרתית [[תומכי תמימים סוחומי]] שבגרוזיה. | |||
לאחר | (לאחר השואה, ניסו הוריו ואחותו לצאת את ברית המועצות, במהלך ניסיונם לעבור את הגבול, נתפסו נאסרו והוגלו. אביו הרב שמואל נוטיק נפטר בגלות). | ||
בהגיעו לפרקו התחתן הרב יעקב עם רעייתו חנה. החתונה התקיימה ב[[מוסקבה]], ומיד לאחריה שבו בני הזוג לכותאיס, שם התגוררו עד שנת [[תשכ"ד]]. | |||
בשנת תשכ"ד עבר הרב נוטיק לגור ב[[סמרקנד]]. לדאבון ליבו נאלץ לשלוח חלק מילדיו לבית ספר, אבל על [[שבת]] הוא לא הסכים להתפשר, ועמד בתוקף בכדי שילדיו לא ילכו לבית הספר בשבתות. | |||
בסמרקנד נחשב לאחד מחשובי החסידים, למרות שהיו רבים זקנים ממנו. ברשותו היו [[מאמר|מאמרים]] של [[הרבי הריי"צ]] מהם היה מלמד את [[אנ"ש]] חסידות, במהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]] הרבות שהיו מתקיימות במשך השנים. | |||
==בארץ הקודש== | |||
בשנות הלמ"דים עלה ל[[ארץ הקודש]], והשתקע ב[[נחלת הר חב"ד]], כאן היה ממייסדי ישיבת תומכי תמימים (קוזלינר). הרב נוטיק פעל במסירות רבה עבור הישיבה, הן בצד הכלכלי והן כ[[משפיע]] ומגיד שיעור. בתפקידים אלו נשא עד השנים האחרונות. | |||
הרב יעקב נוטיק נפטר ב[[ראש חודש]] [[סיון]] [[תשס"ז]] והוא בן 86. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*רעייתו מרת חנה. | |||
*בניו: ה[[שליח]] הרב שמואל-שיקגו, הרב אברהם זרח – פתח תקוה, הרב דוד אהרון- [[צפת]], הרב יוסף יצחק – נחלת הר חב"ד, המשפיע הרב זלמן-ירושלים, וביתו: גב' בת שבע שניאורסון – נחלת הר חב"ד. | |||
{{שבועון בית משיח}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נ]] |
גרסה מ־20:07, 20 ביולי 2007
הרב יעקב נוטיק נולד לאביו הרב שמואל נוטיק רב העיירה קפוסט. אביו שהיה גאון אדיר בלימוד עוד ימי שבתו בתומכי תמימים, הקדיש את רוב יומו ללמוד עם בניו – הבכור הרב יעקב ואחיו הצעיר הרב שלום בער.
לימוד האב עם בניו היה כרוך במסירות נפש, כפי שתיאר זאת הרב שמואל במכתביו לידידיו הטובים בארצות הברית.
מספר שנים אחר כך סיפר על הסבל הגדול שהיה מנת חלקו, בגין היותו רב ובגלל שסירב למסור את ילדיו לבית ספר קומוניסטי:
"גם מכריחים אותי למסור את בניי שיחיו לבית הספר להעבירם מן דת ישראל חס ושלום. כי הנה יש לי שני בנים. האחד בן י"ג שנה והב' בן י"א שנה, ואני לומד עמהם תמיד ואני מחנך אותם ביהדות, ומעולם לא מסרתי אותם לבית הספר כי שם מלמדים את הילדים להיות מינים ואפיקורסים ולשנוא את עם ישראל, והכול מוסרים את ילדיהם לבית הספר, כי חוק הממשלה הוא שהכול צריכים למסור ואני לא מסרתי אותם מעולם. ומזה אנו תמיד בפחדים גדולים של סכנת נפשות חס ושלום.
כי מי שאינו מוסר את בניו לבית הספר על פי רצון הממשלה - שיהיו בלתי בעלי דת, ואדרבה שוחקים ומלעיגים מהדת ומבעלי הדת - נחשב מורד בממשלה. וכל הרדיפות שרודפים אותי הוא הכול בשביל זה, ואני בסכנה גדולה חס ושלום.
ותמיד אני צפוי לסכנת תפיסה במאסר חס ושלום מפני המיסים הגדולים שמטילים עלי תמיד ואין בגדר לשלם כלל, ובעד זה תופסים במאסר כי ידוע דרכם. וגם לסכנה יותר גדולה מזה אני צפוי חס ושלום, מפני ילדי שיחיו מה שאינני מוסר אותם לבית הספר ואני מלמד אותם תורה ויהדות, וזה נחשב בעיניהם ממש כמי שמאגד אגודות מורדים בממשלה.
וכבר התרו בי כמה פעמים שאמסור את בניי לבית הספר, אני משים נפשי בכפי – ואינני מוסר אותם, והשי"ת יודע מה יהיה וצריך רחמים רבים, ולכן מוכרחים אנחנו לברוח מכאן".
בגרוזיה
דבריו של ר' שמואל נוטיק התקיימו ולאחר זמן הוא נאסר ונשלח לגלות בקזחסטן. מכיוון שלא היה מי שילמד עם הבנים, הם נסעו ללמדו בישיבות מחתרתיות בכותאיס שבגרוזיה. כאשר השתחרר ר' שמואל מגלותו, נסע ר' יעקב לראותו. לאחמ"כ חזר ללמוד בגרוזיה, ובימי השואה הוריו ואחיותיו אף הם הגיעו לכותאיס. יעקב שוב למד עם אביו שהתמנה למנהל וראש ישיבת תומכי תמימים כותאיס שם למדו ר' יעקב ואחיו ר' שלום דובער.
יוצאי כותאיס מספרים כי תקופה מסויימת היה ר' יעקב מסתגר בעזרת נשים של אחד מבתי הכנסת, ושם למד כל שעות היום, כשהוא מנותק מסביבתו.
הלימודים עם אביו שהיה גאון, כח ההתמדה והשקידה יחד עם הפיקחות שניחן בה, הפכו את הרב יעקב נוטיק לתלמיד חכם גדול, אלא שמפאת צניעותו לא הבליט את ידיעותיו, ובכל אופן מכיריו יודעים כי הוא ידע תנ"ך ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן בעל פה.
לאחר זמן התמנה לר"מ בישיבה המחתרתית תומכי תמימים סוחומי שבגרוזיה.
(לאחר השואה, ניסו הוריו ואחותו לצאת את ברית המועצות, במהלך ניסיונם לעבור את הגבול, נתפסו נאסרו והוגלו. אביו הרב שמואל נוטיק נפטר בגלות).
בהגיעו לפרקו התחתן הרב יעקב עם רעייתו חנה. החתונה התקיימה במוסקבה, ומיד לאחריה שבו בני הזוג לכותאיס, שם התגוררו עד שנת תשכ"ד.
בשנת תשכ"ד עבר הרב נוטיק לגור בסמרקנד. לדאבון ליבו נאלץ לשלוח חלק מילדיו לבית ספר, אבל על שבת הוא לא הסכים להתפשר, ועמד בתוקף בכדי שילדיו לא ילכו לבית הספר בשבתות.
בסמרקנד נחשב לאחד מחשובי החסידים, למרות שהיו רבים זקנים ממנו. ברשותו היו מאמרים של הרבי הריי"צ מהם היה מלמד את אנ"ש חסידות, במהלך ההתוועדויות הרבות שהיו מתקיימות במשך השנים.
בארץ הקודש
בשנות הלמ"דים עלה לארץ הקודש, והשתקע בנחלת הר חב"ד, כאן היה ממייסדי ישיבת תומכי תמימים (קוזלינר). הרב נוטיק פעל במסירות רבה עבור הישיבה, הן בצד הכלכלי והן כמשפיע ומגיד שיעור. בתפקידים אלו נשא עד השנים האחרונות.
הרב יעקב נוטיק נפטר בראש חודש סיון תשס"ז והוא בן 86.