צבי – הבדלי גרסאות

גרסה מ־08:43, 5 ביוני 2011

צבי הוא חיה משבעת החיות הטהורות ומותרות באכילה. משמש במקרא ובתלמוד כדוגמא במשלות רבים.

כאשר הצבי רץ, דרכו להביט לאחוריו, ועל כך נאמר "הוי רץ כצבי", שה"רצוא" יהיה על דעת ה"שוב" שאחר כך. ולכן הארבעה שנכנסו לפרדס^[1], שהם בן עזאי, בן זומא, אחר לא יצאו ממנו בשלום מלבד רבי עקיבא שהרצוא שלו היה בבחינת רצוא ושוב.

ריצתו של הצבי מיוחדת גם בכך שלרוב מהירותו אין אדם יכול לרכב עליו בדרך ריצתו בשונה מריצת הסוס, כי הוא למעלה מסדר ההשתלשלות^[2].

הערות שוליים

↑ חגיגה י"ד ע"ב
↑ רשימות חוברת ו'.

[1] חגיגה י"ד ע"ב

[2] רשימות חוברת ו'.

[1]

[2]

גרסה מ־08:43, 5 ביוני 2011 עריכה שלום (שיחה \| תרומות) 39,916 עריכות דף חדש: שמאל\|ממוזער\|250px\|צבי'''צבי''' הוא חיה משבעת החיות הטהורות ומותרות באכילה. משמש במקרא ובתלמ…		גרסה מ־08:43, 5 ביוני 2011 עריכה ביטול שלום (שיחה \| תרומות) 39,916 עריכות אין תקציר עריכה העריכה הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:~~צבי~~.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|צבי]]'''צבי''' הוא [[חיה]] משבעת החיות הטהורות ומותרות באכילה. משמש במקרא ובתלמוד כדוגמא במשלות רבים.		[[קובץ:הצבי.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|צבי]]'''צבי''' הוא [[חיה]] משבעת החיות הטהורות ומותרות באכילה. משמש במקרא ובתלמוד כדוגמא במשלות רבים.

	כאשר הצבי רץ, דרכו להביט לאחוריו, ועל כך נאמר "הוי רץ כצבי", שה"רצוא" יהיה על דעת ה"שוב" שאחר כך. ולכן הארבעה שנכנסו לפרדס{{הערה\|חגיגה י"ד ע"ב}}, שהם בן עזאי, בן זומא, אחר לא יצאו ממנו בשלום מלבד [[רבי עקיבא]] שהרצוא שלו היה בבחינת רצוא ושוב.		כאשר הצבי רץ, דרכו להביט לאחוריו, ועל כך נאמר "הוי רץ כצבי", שה"רצוא" יהיה על דעת ה"שוב" שאחר כך. ולכן הארבעה שנכנסו לפרדס{{הערה\|חגיגה י"ד ע"ב}}, שהם בן עזאי, בן זומא, אחר לא יצאו ממנו בשלום מלבד [[רבי עקיבא]] שהרצוא שלו היה בבחינת רצוא ושוב.