צבי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: שמאל|ממוזער|250px|צבי'''צבי''' הוא חיה משבעת החיות הטהורות ומותרות באכילה. משמש במקרא ובתלמ…) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:הצבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צבי]]'''צבי''' הוא [[חיה]] משבעת החיות הטהורות ומותרות באכילה. משמש במקרא ובתלמוד כדוגמא במשלות רבים. | ||
כאשר הצבי רץ, דרכו להביט לאחוריו, ועל כך נאמר "הוי רץ כצבי", שה"רצוא" יהיה על דעת ה"שוב" שאחר כך. ולכן הארבעה שנכנסו לפרדס{{הערה|חגיגה י"ד ע"ב}}, שהם בן עזאי, בן זומא, אחר לא יצאו ממנו בשלום מלבד [[רבי עקיבא]] שהרצוא שלו היה בבחינת רצוא ושוב. | כאשר הצבי רץ, דרכו להביט לאחוריו, ועל כך נאמר "הוי רץ כצבי", שה"רצוא" יהיה על דעת ה"שוב" שאחר כך. ולכן הארבעה שנכנסו לפרדס{{הערה|חגיגה י"ד ע"ב}}, שהם בן עזאי, בן זומא, אחר לא יצאו ממנו בשלום מלבד [[רבי עקיבא]] שהרצוא שלו היה בבחינת רצוא ושוב. | ||
גרסה מ־09:43, 5 ביוני 2011
צבי הוא חיה משבעת החיות הטהורות ומותרות באכילה. משמש במקרא ובתלמוד כדוגמא במשלות רבים.
כאשר הצבי רץ, דרכו להביט לאחוריו, ועל כך נאמר "הוי רץ כצבי", שה"רצוא" יהיה על דעת ה"שוב" שאחר כך. ולכן הארבעה שנכנסו לפרדס[1], שהם בן עזאי, בן זומא, אחר לא יצאו ממנו בשלום מלבד רבי עקיבא שהרצוא שלו היה בבחינת רצוא ושוב.
ריצתו של הצבי מיוחדת גם בכך שלרוב מהירותו אין אדם יכול לרכב עליו בדרך ריצתו בשונה מריצת הסוס, כי הוא למעלה מסדר ההשתלשלות[2].
הערות שוליים
- ↑ חגיגה י"ד ע"ב
- ↑ רשימות חוברת ו'.