![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אסרו חג – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== מקור השם == | == מקור השם == | ||
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח | מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח{{הערת שוליים|[[תהילים]] קיח, כז}}". שפשוטו - קישרו את [[קרבן]] החג בשלשלאות סמוך לפינות ה[[מזבח]] (כדי שיהיה מוכן לצורך [[זריקת הדם]]). [[חז"ל]] דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן{{הערת שוליים|[[מסכת סוכה]] מה, עמוד ב'}}". | ||
== הלכות ומנהגי חב"ד ביום== | == הלכות ומנהגי חב"ד ביום== | ||
*אין צמים ואין אומרים תחנון. | *אין צמים ואין אומרים תחנון. | ||
*פוסק [[אדמו"ר הזקן]] יש להרבות בסעודה ביום זה | *פוסק [[אדמו"ר הזקן]] יש להרבות בסעודה ביום זה{{הערת שוליים|[[שולחן ערוך]] סימן תכט סעיף י"ז}}. | ||
כמו"כ, בדרך כלל ביום זה מתקיים ה[[כינוס תורה]] ע"פ הוראת הרבי. | כמו"כ, בדרך כלל ביום זה מתקיים ה[[כינוס תורה]] ע"פ הוראת הרבי. | ||
גרסה מ־05:07, 1 ביוני 2011
איסרו חג הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג.
מקור השם
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבחתבנית:הערת שוליים". שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבןתבנית:הערת שוליים".
הלכות ומנהגי חב"ד ביום
- אין צמים ואין אומרים תחנון.
- פוסק אדמו"ר הזקן יש להרבות בסעודה ביום זהתבנית:הערת שוליים.
כמו"כ, בדרך כלל ביום זה מתקיים הכינוס תורה ע"פ הוראת הרבי.
