כינוס תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " ח"ג " ב־" חלק ג' ")
שורה 2: שורה 2:
'''כינוס תורה''' הינו כינוי להתכנסות של יהודים בכדי לדון ולשוחח בדברי תורה.
'''כינוס תורה''' הינו כינוי להתכנסות של יהודים בכדי לדון ולשוחח בדברי תורה.


מנהג ישראל לערוך כינוס כזה, בכל [[איסרו חג]] (היום שאחרי החג), או בימים הסמוכים לו. [[הרבי]] השתתף לעיתים בכינוסים אלו על ידי אמירת שיחה תורנית שנאמרה ב[[התוועדות|התוועדויות]] החג{{הערת שוליים| שיחת יום ב' דחה"ש תשל"ח סי"ט. וראה 'התוועדויות' תשמ"ב ח"ג עמ' 1581. 'התוועדויות' תשמ"ט ח"ג עמ' 294.}}.
מנהג ישראל לערוך כינוס כזה, בכל [[איסרו חג]] (היום שאחרי החג), או בימים הסמוכים לו. [[הרבי]] השתתף לעיתים בכינוסים אלו על ידי אמירת שיחה תורנית שנאמרה ב[[התוועדות|התוועדויות]] החג{{הערת שוליים| שיחת יום ב' דחה"ש תשל"ח סי"ט. וראה 'התוועדויות' תשמ"ב חלק ג' עמ' 1581. 'התוועדויות' תשמ"ט חלק ג' עמ' 294.}}.


בקשר עם כינוסים אלו, עורר הרבי אודות הדפסת קבצי חידושי-תורה שנאמרו בהזדמנויות אלו, ובכלל.
בקשר עם כינוסים אלו, עורר הרבי אודות הדפסת קבצי חידושי-תורה שנאמרו בהזדמנויות אלו, ובכלל.

גרסה מ־07:16, 16 במרץ 2014

כינוס תורה ב770

כינוס תורה הינו כינוי להתכנסות של יהודים בכדי לדון ולשוחח בדברי תורה.

מנהג ישראל לערוך כינוס כזה, בכל איסרו חג (היום שאחרי החג), או בימים הסמוכים לו. הרבי השתתף לעיתים בכינוסים אלו על ידי אמירת שיחה תורנית שנאמרה בהתוועדויות החג[1].

בקשר עם כינוסים אלו, עורר הרבי אודות הדפסת קבצי חידושי-תורה שנאמרו בהזדמנויות אלו, ובכלל.

בשנת תשל"ט, הציע הרבי לערוך - ביום נפרד - 'כינוס תורה' גם לנשים, שיעסוק בעניינים הנוגעים לנשי ובנות ישראל כגון: טהרת-המשפחה, כשרות האכילה ושתייה והדלקת נרות שבת קודש ויום-טוב.[2].

הערות שוליים

  1. שיחת יום ב' דחה"ש תשל"ח סי"ט. וראה 'התוועדויות' תשמ"ב חלק ג' עמ' 1581. 'התוועדויות' תשמ"ט חלק ג' עמ' 294.
  2. שיחת יום ב' דחג-השבועות, הנחת הת' סנ"ו.