אדעתא דנפשיה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
===ההיבט השלילי=== | ===ההיבט השלילי=== | ||
ב) כאשר אדם לומד תורה ועובד את ה' - אדעתא דנפשיה, היינו רק לטובת עצמו - למצוא סיפוק והנאה מלימודו או מעליותיו הרוחניות - כדי להשיג שלימות, ולא למען מילוי הכונה העליונה - לעשות נחת רוח לקב"ה, שנתאוה להיות לו ית' [[דירה בתחתונים]]. בהיבט זה - המושג "אדעתא דנפשיה" הוא שלילי. | ב) כאשר אדם לומד תורה ועובד את ה' - אדעתא דנפשיה, היינו רק לטובת עצמו - למצוא סיפוק והנאה מלימודו או מעליותיו הרוחניות - כדי להשיג שלימות, ולא למען מילוי הכונה העליונה - לעשות נחת רוח לקב"ה, שנתאוה להיות לו ית' [[דירה בתחתונים]]. בהיבט זה - המושג "אדעתא דנפשיה" הוא שלילי. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
{{מבט}} | {{מבט}} |
גרסה מ־23:34, 27 במאי 2011
אמרו רז"ל: "מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשיה עביד"[1] (מלכתחילה, כל מה שעושה האדם - למען עצמו עושה).
בעניין זה שני היבטים - חיובי ושלילי:
ההיבט החיובי
א) כאשר אדם עובד את ה' ומפשפש במעשיו, ואח"כ גם מתקן את הטעון תיקון ושיפור, הנה, אם עושה זאת רק כדי לצאת ידי חובה בפני מאן דהוא - לא יצליח.
אבל אם עובד מתוך אינטרס אישי, מתוך כונה לתקן את עצמו כראוי - אדעתא דנפשיה, בודאי יצליח בעבודתו. וכן אם לומד תורה לשמה - לשם הנשמה, היינו כדי לקשר נפשו לה' ע"י השגת התורה הנקראת מזון לנפש, הנה, בודאי יתעלה בה. וכמו שאמר ר' יוסף : "חדאי נפשאי, לך קראי לך תנאי" וכו'
בהיבט זה, הנה המושג אדעתא דנפשיה - חיובי.
ההיבט השלילי
ב) כאשר אדם לומד תורה ועובד את ה' - אדעתא דנפשיה, היינו רק לטובת עצמו - למצוא סיפוק והנאה מלימודו או מעליותיו הרוחניות - כדי להשיג שלימות, ולא למען מילוי הכונה העליונה - לעשות נחת רוח לקב"ה, שנתאוה להיות לו ית' דירה בתחתונים. בהיבט זה - המושג "אדעתא דנפשיה" הוא שלילי.
הערות שוליים
- ↑ ברכות ס"ד ע"א
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")