שיחה:ליאדי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
למה אין בערך הזה שום דבר על [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חסידות ליאדי]]? [[משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]] | למה אין בערך הזה שום דבר על [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חסידות ליאדי]]? [[משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]] | ||
:אתה מוזמן להוסיף. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ח' בניסן ה'תשע"א 21:09, 12 באפריל 2011 (UTC) | :אתה מוזמן להוסיף. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ח' בניסן ה'תשע"א 21:09, 12 באפריל 2011 (UTC) | ||
==להוסיף לערך== | |||
מתוך האתר 'אהלי צדיקים':{{ש}} | |||
{{ציטוטון|עם פלישת גרמניה לברית-המועצות גויסו מקצת יהודי העיירה לצבא האדום. רבים מיהודי ליאדי ניסו להימלט לפנים ברית-המועצות, אך רק מעטים מהם הצליחו, ורובם נאלצו לחזור על עקבותיהם.הגרמנים כבשו את ליאדי ב-18 ביולי 1941. ב-27 בספטמבר 1941 ריכזו הגרמנים את כל יהודי העיירה בבית העלמין היהודי, ורצחו לנגד עיניהם כמה פרטיזנים יהודים צעירים. לאחר מכן הפרידו הגרמנים את כל הצעירים מכלל הציבור, הִכּו אותם, ודרשו מהיהודים דמי כופר כדי למנוע את רציחתם. למחרת נרצחו 25 אנשי אינטליגנציה ובעלי מלאכה יהודים סמוך לעיירה. הגרמנים גייסו את יהודי העיירה לעבודת כפייה. בחודשים הבאים הגיעו לליאדי יהודים מיישובים שריכוזי היהודים בהם כבר חוסלו.בראשית מרס 1942 רוכזו כל יהודי העיירה, ועמם גם יהודים מעיירות וכפרים באזור, בגטו שהוקם בבניין בית הספר המקומי. המקום הוקף בתיל דוקרני, הופקדה עליו שמירה של גרמנים ושל שוטרים בלרוסים, ועל לא-יהודים נאסר להתקרב אליו. היציאה מתחומי הגטו הותרה רק ליהודים עובדי הקולחוז המקומי וכן לצורך קבורת המתים. בגלל הרעב, הצפיפות והמחלות מתו רבים מתושבי הגטו. כמה מתושבי הגטו הצליחו להימלט והצטרפו לפרטיזנים.גטו ליאדי חוסל ב-2 באפריל 1942 ותושביו נרצחו סמוך לעיירה}}. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בתמוז ה'תשע"ג • 04:10, 16 ביוני 2013 (UTC) | |||
גרסה אחרונה מ־06:10, 16 ביוני 2013
בנוגע לקטע החדש - ראו הערות וביאורים תרכה - תרכו בדברי ר"ש קראוס.--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 17:53, 10 במרץ 2010 (UTC)
חסידות ליאדי[עריכת קוד מקור]
למה אין בערך הזה שום דבר על חסידות ליאדי? דוד מלך ישראל חי וקיים - שיחה
- אתה מוזמן להוסיף. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ח' בניסן ה'תשע"א 21:09, 12 באפריל 2011 (UTC)
להוסיף לערך[עריכת קוד מקור]
מתוך האתר 'אהלי צדיקים':
"עם פלישת גרמניה לברית-המועצות גויסו מקצת יהודי העיירה לצבא האדום. רבים מיהודי ליאדי ניסו להימלט לפנים ברית-המועצות, אך רק מעטים מהם הצליחו, ורובם נאלצו לחזור על עקבותיהם.הגרמנים כבשו את ליאדי ב-18 ביולי 1941. ב-27 בספטמבר 1941 ריכזו הגרמנים את כל יהודי העיירה בבית העלמין היהודי, ורצחו לנגד עיניהם כמה פרטיזנים יהודים צעירים. לאחר מכן הפרידו הגרמנים את כל הצעירים מכלל הציבור, הִכּו אותם, ודרשו מהיהודים דמי כופר כדי למנוע את רציחתם. למחרת נרצחו 25 אנשי אינטליגנציה ובעלי מלאכה יהודים סמוך לעיירה. הגרמנים גייסו את יהודי העיירה לעבודת כפייה. בחודשים הבאים הגיעו לליאדי יהודים מיישובים שריכוזי היהודים בהם כבר חוסלו.בראשית מרס 1942 רוכזו כל יהודי העיירה, ועמם גם יהודים מעיירות וכפרים באזור, בגטו שהוקם בבניין בית הספר המקומי. המקום הוקף בתיל דוקרני, הופקדה עליו שמירה של גרמנים ושל שוטרים בלרוסים, ועל לא-יהודים נאסר להתקרב אליו. היציאה מתחומי הגטו הותרה רק ליהודים עובדי הקולחוז המקומי וכן לצורך קבורת המתים. בגלל הרעב, הצפיפות והמחלות מתו רבים מתושבי הגטו. כמה מתושבי הגטו הצליחו להימלט והצטרפו לפרטיזנים.גטו ליאדי חוסל ב-2 באפריל 1942 ותושביו נרצחו סמוך לעיירה". • זוננשיין - תמיד בשמחה • ח' בתמוז ה'תשע"ג • 04:10, 16 ביוני 2013 (UTC)