חברון: הבדלים בין גרסאות בדף

חברון הינה עיר בהרי יהודה, כ-30 ק"מ דרומית ל[[ירושלים]]. העיר שוכנת בגובה של כ־927 מטר מעל פני הים, במרכז אזור [[הר חברון]] המהווה חלק מ[[הרי יהודה]]. בכחלק קטן מאוד משטח העיר גרים כ-1,800 [[יהודים]], בכמה שכונות סגורות (היישוב היהודי בחברון) הנתונות לשליטת צה"ל, בסמוך ל[[מערת המכפלה]]. כמו כן נמצאת בסמוך גם הההתיישבות היהודית [[קרית ארבע]], שנקראת כשמה הקדום של העיר.

בשנת [[תקפ"א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מ[[צפת]] ולקובעו ב'''חברון'''. עד אז, מהעליה הגדולה לארץ הקודש של החסידים עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] בחודש [[אדר]] [[תקל"ז]], הייתה קהילת חב"ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת [[תק"מ]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב"ד, נותרו בצפת. בשנת תק"מ, חזרו חסידי חב"ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת, עד שנת [[תקפ"א]] אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד"י בחברון.  

ניתן לומר שבין השנים תקפ"א-[[תקפ"ג]] החל היישוב החבד"י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני [[שד"ר|שדרי"ם]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם, הרה"ח ר' [[שמעון שמערלינג משקלוב]], נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים בחוץ לארץ ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר ה[[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מחיבוט הקבר.

==קנית חצר רומנו==

עשור לאחר תחלת ההתיישבות החבדי"ת, גדלה הקהילה החבדי"ת, ובית הכנסת הקטן לא הספיק לאכלס את כל המתפללים. ראשי העדה רצו לבנות בית כנסת נוסף, והיות ולהם לא היו את האמצעים הדרושים - פנו בבקשת עזרה ל"וועד הפקידים והאמרכלים" באמשטרדם; אולם הוועד דחה את בקשתם ולא אישר להם את העברת הכסף הנחוץ.

==ישיבת חב"ד בחברון==

למטרה זו שיגר הרבי הרש"ב את המשפיע הרה"ח ר' [[שלמה זלמן הבלין]] יחד עם עוד כמה תלמידים להיות מייסדי הישיבה. כך התנהלה הנחלה הזאת בשנים [[תער"ב]]-[[תרד"ע]], במשך זמן קיומה של ישיבת "תורת אמת" בחברון.  

לאתר הסתלקותו של הרבי הרש"ב, בשנת [[תר"פ]], עברה הבעלות על החצר לידי בנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, והוא מצידו מינה עליה את הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] וביקש ממנו "להנהיגה, לתקנה, לגבות שכירות הבתים עד עתה, לגבות הוצאות התיקונים, ולדרוש היזקה הכל כחוק, לפנות ולשלוח השכנים הדדים בה עתה, הן אנשים פרטיים, הן בתי מוסד, איזה שיהיו, גם בתי מוסדי הממשלה איזה שתהיה".

כעבור כמה שנים, ב[[תרפ"ב]], מונה הרב שלמה זלמן הבלין למורשה ומיופה הכוח הרשמי על הנחלאות ומאז היה הוא האחראי על הנחלות ואליו פנה הרבי הריי"צ בהקשר אליהן.

== השתלטות על בית רומנו==

כפי הנראה, הועילה הפעילות העניפה שננקטה על ידי הרבי הריי"צ ממרחקים ומושל חברון שוב לא ביקש להפקיע את הנחלה מידיו.

==ראו גם==

*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]

*הרב [[מנחם מענדל נאה]]