שלמה זלמן לבקיבקר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
נולד ב[[ט"ו במנחם אב]] [[תש"ט]] ב[[פרדס חנה]] לאביו הרב [[אברהם לבקיבקר]] (נפטר ו' אלול תשנ"ז) ולאמו מרת חיה חנטשא (נפטרה י"ד טבת ה'תשע"ה).
נולד ב[[ט"ו במנחם אב]] [[תש"ט]] ב[[פרדס חנה]] לאביו הרב [[אברהם לבקיבקר]] (נפטר ו' אלול תשנ"ז) ולאמו מרת חיה חנטשא (נפטרה י"ד טבת ה'תשע"ה).


כבר בצעירותו ניכרה עליו שקידתו והתמדתו, ומגיל צעיר זכה לסיים את ה[[ש"ס]] מספר פעמים.
בבחרותו למד תחילה בישיבת פונוביז' ב[[בני ברק]] וכעבור תקופה עבר לישיבת חב"ד ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]],
משם המשיך לישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. כבר בצעירותו ניכרה עליו שקידתו והתמדתו, ובזמן לימודו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] זכה לקבל הדרכות פרטניות ב[[עבודת ה']] מהמשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]].


בבחרותו למד תחילה (מסיבה רפואית) בישיבת פונוביז' ב[[בני ברק]] וכעבור תקופה עבר לישיבת חב"ד ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]],
על פי הוראת הרבי בסיום הישיבה נסע לשליחות בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ולקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]], שם שהה עד לאחר חג הפסח [[תש"ל]]. בסיום שנת הקבוצה חזר בהוראת הרבי לשליחות לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]].
משם המשיך לישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]].


בזמן לימודו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] זכה לקבל הדרכות פרטניות ב[[עבודת ה']] מהמשפיע הנודע ר' [[שלמה חיים קסלמן]].
בשנת [[תשל"א]] השתדך עם מרת אילה לבית משפחת הרב [[יעקב פלס]].


על פי הוראת הרבי בסיום הישיבה נסע לשליחות בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ולקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]], שם שהה עד לאחר חג הפסח [[תש"ל]].
בשנת [[תשל"ג]] ביקש הרבי מהרב [[אריה לייב קפלן]] שיארגן עשרה שלוחים ישראלים שיפעלו בעיר [[צפת]] והרב קפלן הכין רשימת שמות. את הרשימה הוא הכניס לרבי שיבחר מתוכה את אלו שיצאו לשליחות ובין אלו שהקיף הרבי היה שמו של הרב לבקיבקר. בעיר צפת, יסד, בשנת [[תשל"ז]], יחד עם הרב [[אריה לייב קפלן]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]] בה מכהן כאחד מראשי הישיבה, [[ר"מ]] ומשגיח כללי.


בסיום שנת הקבוצה חזר בהוראת הרבי לשליחות לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]].
בשנת [[תנש"א]] הצטרף לרב [[יצחק ליפש]] והרב [[דוד נחשון]] בהחתמת רבנים על [[הפסק דין שהרבי מלך המשיח]], והיה חבר בבית הדין שפסק שהרבי צריך לבוא ולגאול את עם ישראל.  


בשנת [[תשל"א]] השתדך עם מרת אילה ע"ה{{הערה|נפטרה אור ל[[כ' כסלו]] [[תשפ"ג]].}} למשפחת הרב [[יעקב פלס]] ונכנס על זה לרבי ל[[יחידות]].
הרב לבקיבקר משמש במגוון תפקידים: בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני '[[מכון הלכה - חב"ד]]'. בשנת [[תשפ"א]] מונה לחבר הוועדה הרוחנית של האתר [[חב"דפדיה]]. בנוסף, משמש כחבר בועדת הפיקוח של [[התאחדות החסידים#סיוע לנזקקים|קרן חסדי שלמה ומשה]] מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]].  
 
== שליחות לעיה"ק צפת ==
בשנת [[תשל"ג]] ביקש הרבי מהרב [[אריה לייב קפלן]] שיארגן עשרה שלוחים ישראלים שיפעלו בעיר [[צפת]] והרב קפלן הכין רשימת שמות. את הרשימה הוא הכניס לרבי שיבחר מתוכה את אלו שיצאו לשליחות ובין אלו שהקיף הרבי היה שמו של הרב לבקיבקר.
 
בשנת [[תשל"ז]] ייסד, יחד עם הרב [[אריה לייב קפלן]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]] בה מכהן כאחד מראשי הישיבה, [[ר"מ]] ומשגיח כללי.
 
== פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח ==
בשנת [[תנש"א]] הצטרף לרב [[יצחק ליפש]] והרב [[דוד נחשון]] בהחתמת רבנים על [[הפסק דין שהרבי מלך המשיח]], והיה חבר בבית הדין שפסק שהרבי צריך לבוא ולגאול את עם ישראל,
וכ"ג בשנת [[תשס"ו]] פעל יחד עם גיסו הרב [[אברהם גולדברג]] בהחתמת רבנים על [[הפסק דין שהרבי מלך המשיח]],
 
בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני '[[מכון הלכה - חב"ד]]'.
בשנת [[תשפ"א]] מונה לחבר הוועדה הרוחנית של האתר [[חב"דפדיה]].
 
בנוסף משמש כחבר בועדת הפיקוח של [[התאחדות החסידים#סיוע לנזקקים|קרן חסדי שלמה ומשה]] מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]]
 
הרב לבקיבקר מוסר קורסים בהלכה באתר מכון הלכה חב"ד,
כמו כן הוא שיעור קבוע בבוקר ב[[בית הכנסת]] [[היכל לוי יצחק]] בצפת בבוקר ב[[חסידות]], ובערב לפני [[תפילת ערבית]] מוסר שיעור בענייני [[משיח וגאולה]].


==משפחתו==
==משפחתו==