שחיטת ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
הרבי עצמו הוא זה שטבע את המושג 'שחיטת ליובאוויטש', והשתמש בו הן ב[[התוועדות]] פומבית, והן ב[[יחידות|יחידויות]] ו[[מענות קודש|מענות פרטיים]] לרבני קהילות חב"ד{{הערה|1=[media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2020/06/12-06-2020-00-21-18-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F3.pdf וזבחת כאשר ציויתיך], הערה 75.}}, ועל פי הקו שהנחה הרבי, ב'שחיטת ליובאוויטש' מלבד השוחטים עצמם גם שאר בעלי התפקידים בשרשרת הכשרת הבשר צריכים לעמוד באותם הדרישות שנדרשות מהשוחטים עצמם, היות וגם להם יש השפעה רוחנית על הבשר הנשחט{{הערה|הרב הענדל שאל את הרבי האם ניתן להציב 'בודק פנים' (בשחיטה של בשר בקר) יהודי ירא שמים שלא נמנה על עדת חסידי חב"ד, והרבי השיב שאם הוא סומך על יראת השמים שלו אפשר, אך אז השחיטה לא תוכל להיקרא בשם 'שחיטת ליובאוויטש'.}}. | הרבי עצמו הוא זה שטבע את המושג 'שחיטת ליובאוויטש', והשתמש בו הן ב[[התוועדות]] פומבית, והן ב[[יחידות|יחידויות]] ו[[מענות קודש|מענות פרטיים]] לרבני קהילות חב"ד{{הערה|1=[media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2020/06/12-06-2020-00-21-18-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F3.pdf וזבחת כאשר ציויתיך], הערה 75.}}, ועל פי הקו שהנחה הרבי, ב'שחיטת ליובאוויטש' מלבד השוחטים עצמם גם שאר בעלי התפקידים בשרשרת הכשרת הבשר צריכים לעמוד באותם הדרישות שנדרשות מהשוחטים עצמם, היות וגם להם יש השפעה רוחנית על הבשר הנשחט{{הערה|הרב הענדל שאל את הרבי האם ניתן להציב 'בודק פנים' (בשחיטה של בשר בקר) יהודי ירא שמים שלא נמנה על עדת חסידי חב"ד, והרבי השיב שאם הוא סומך על יראת השמים שלו אפשר, אך אז השחיטה לא תוכל להיקרא בשם 'שחיטת ליובאוויטש'.}}. | ||
== | ==יראת השמים של השוחטים והבודקים== | ||
[[רבותינו נשיאינו]] הקפידו בכל הדורות, שה[[שוחט]] יהיה דווקא אדם ירא שמים מאד, אף יותר מהרב, ושהוא יהיה [[חסיד]] שעוסק ב[[עבודת התפילה]]{{הערה|1='במענה על שאלתו במכתבו דכ"ג מנחם אב, על דבר אופני לימוד הדינים ואופני לימוד השו"ב [=שוחט ובודק] וחילוק השעות בזה. הנה עליו להתייעץ עם זקני אנ"ש הנמצאים על אתר, ויודעים תנאי המקום וכישרונות. אבל מתאים להמובא בהפוסקים ובשולחן ערוך לרבינו הזקן ושו"ת הצמח צדק, אשר שו"ב צריך להיות ירא שמים ביותר וביותר, עליו להוסיף בלימוד חסידות חב"ד, המביאה ליראת השם - יראה תתאה ויראה עילאה שבחכמה שבנפש וכמובאר בתניא בכמה מקומות - והקדמה לזה והכלי לקבלת הנ"ל, על ידי עבודת התפילה כדבעי, וכשירצה באמת יצליח'. [[אגרות קודש הרבי]] חלק ט' עמוד רסט.}}. | [[רבותינו נשיאינו]] הקפידו בכל הדורות, שה[[שוחט]] יהיה דווקא אדם ירא שמים מאד, אף יותר מהרב, ושהוא יהיה [[חסיד]] שעוסק ב[[עבודת התפילה]]{{הערה|1='במענה על שאלתו במכתבו דכ"ג מנחם אב, על דבר אופני לימוד הדינים ואופני לימוד השו"ב [=שוחט ובודק] וחילוק השעות בזה. הנה עליו להתייעץ עם זקני אנ"ש הנמצאים על אתר, ויודעים תנאי המקום וכישרונות. אבל מתאים להמובא בהפוסקים ובשולחן ערוך לרבינו הזקן ושו"ת הצמח צדק, אשר שו"ב צריך להיות ירא שמים ביותר וביותר, עליו להוסיף בלימוד חסידות חב"ד, המביאה ליראת השם - יראה תתאה ויראה עילאה שבחכמה שבנפש וכמובאר בתניא בכמה מקומות - והקדמה לזה והכלי לקבלת הנ"ל, על ידי עבודת התפילה כדבעי, וכשירצה באמת יצליח'. [[אגרות קודש הרבי]] חלק ט' עמוד רסט.}}. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
מסופר כי פעם פוטר שוחט ממלאכתו בשל העובדה שלבש 'ערדליים' שנחשבו אז ללבוש אופנתי. הרבי מציין{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2834.htm אגרות קודש אגרת ב'תתלד].}} כי ברור שלא היתה בעיה הלכתית בעצם נעילת הערדליים אך זה הראה היכן השוחט 'מונח'. | מסופר כי פעם פוטר שוחט ממלאכתו בשל העובדה שלבש 'ערדליים' שנחשבו אז ללבוש אופנתי. הרבי מציין{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2834.htm אגרות קודש אגרת ב'תתלד].}} כי ברור שלא היתה בעיה הלכתית בעצם נעילת הערדליים אך זה הראה היכן השוחט 'מונח'. | ||
[[הרבי]] התבטא ב[[יחידות]] בפני הרב [[יצחק הנדל]]: | |||
:{{ציטוטון|שחיטת ליובאוויטש היא שחיטה ש[[הרבי מליובאוויטש]] רצה, ולכן השוחטים צריכים ללמוד '''דוקא''' [[חסידות חב"ד]]}}. | |||
== השחיטה == | == השחיטה == | ||
[[קובץ:שחיטה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שוחט בודק את העופות לפני השחיטה אם יכולים לצעוד ד' אמות]] | [[קובץ:שחיטה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שוחט בודק את העופות לפני השחיטה אם יכולים לצעוד ד' אמות]] | ||
===הקפדות והידורים=== | ===הקפדות והידורים=== | ||
הרבי הביע פעם את דעתו ששחיטת ליובאוויטש צריכה להיות בהידור המקסימלי לפי תנאי המקום והזמן. בשל כך, | הרבי הביע פעם את דעתו ששחיטת ליובאוויטש צריכה להיות בהידור המקסימלי לפי תנאי המקום והזמן{{מקור}}. בשל כך, ייתכן ויהיו שינויים בהקפדות ובחומרות כפי שמנהיג הרב החב"די המקומי, אך כמובן ששחיטת ליובאוויטש מחוייבת לנהוג כפי פסקי רבותינו נשיאינו, גם במקומות שבהם דעתם להחמיר מול הפסיקה הנהוגה בדרך כלל, ומשתדלים לקבוע את הסטנדרטים המהודרים ביותר. | ||
===העמדת הסכין ובדיקתו=== | |||
העמדת הסכין לשחיטה היא אומנות ייחודית, ובדיקתה מחייבת יראת שמים רבה, והדברים קל וחומר: בנוגע לבדיקה שאכן נשחט רובו של הסימן (ולא חלילה רק חציו), שהיא בדיקה בדבר הנגלה לעין באופן יחסית ברור וקל הזהירה התורה{{הערה|ויקרא כ' כ"ה.}} להקפיד בדבר הקפדה יתירה, שנאמר "והבדלתם בין הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור" - על אחת כמה וכמה בנוגע לבדיקת הסכין שנפסל בפגם דק מן הדק, וכרוכה פעמים רבות בטרחה יתירה ומרובה בהעמדת הסכין כהלכה ובעיקר בהרגשה – דברים התלויים ועומדים על חוט השערה (במצבו של הבודק, במצבה של ידו אם חמה היא או צוננת, וכמובן גם במידת יראת השמיים של השוחט). | |||
בכל הנוגע לסכין, עיקר ההקפדה ביראת שמים היא בנוגע ל'''בדיקה''', ובשל כך אפילו על השוחט עצמו - שאנו סומכים על שחיטתו - ראוי להעמיד בשחיטה תעשייתית מהודרת בודק נוסף, שכל תפקידו הוא לבדוק את סכיני השוחטים שלא נפגמו במהלך השחיטה (ולא סומכים על השוחטים עצמם שמא מהמאמץ והטרדה של השחיטה התעשייתית הנעשית על פי רוב תחת דרישות הספק העלולות להלחיץ את השוחט, דעתו לא תהיה מיושבת מספיק). | |||
את הסכין יש לבדוק הן '''לפני''' השחיטה{{הערה|שו"ע סימן יח ס"ג, שמלה חדשה ס"א, בית דוד סימן יח, יסוד הבית סק"ה בשם המהר"ץ.}}, הן '''בזמן''' השחיטה{{הערה|שו"ע שם סי"א כף החיים סימן י"ח סקנ"ו.}} והן '''לאחריה'''{{הערה|שו"ע שם סי"ב רשב"א, הובאו דבריו בשמלה חדשה סימן ח"י ס"י, בשו"ע אדה"ז הלכות שחיטה סקח"י.}}. | |||
===אופן ההשחזה=== | ===אופן ההשחזה=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[סכינים מלוטשות]]}} | |||
על יסוד תקנת אדמו"ר הזקן בדבר ה[[סכינים מלוטשות]], הורה הרבי הריי"ץ{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ו עמ' שסא.}}{{ציטוט|"בדבר השחזת הסכין של שחיטה טוב יותר לשני הצדדים, ושלא להשחיזו בפעם אחת לכל אורך הסכין כי צדקו דברי האומרים שאז אין הליטוש וייטל כדבעי ובשעה שלמדתי האומנות בשנת תר"ס למדוני השובי"ם הכי גדולים באומנתם באופן כזה. והשי"ת יצליח לו להתלמד בכי טוב".}} | |||
ובנוסף לכן ישנן הוראות נוספות רבות, חלקן בהלכה, חלקן נהוגות בין השוחטים, וחלקן הן תקנות שהתווספו בדורינו: | ובנוסף לכן ישנן הוראות נוספות רבות, חלקן מופיעות בהלכה, חלקן נהוגות בין השוחטים, וחלקן הן תקנות שהתווספו בדורינו: | ||
לפני בדיקת הסכין להתפלל{{הערה|ולא נהגו בזה אצל אנ"ש.}}, לטבול במקווה, לבדוק ביישוב הדעת{{הערה|לא לדבר אם איש בשעת הבדיקה, וכל אדם יודע מהם הדברים המפריעים לו וגורמים לו טרדות ומחשבות.}}, לבדוק לאט לאט, לבדוק רק כשחום היד ממוצע, לא לבדוק את הסכין לאחר בדיקת ריאה{{הערה|שאז הציפורן רכה ואינו יכול לבדוק יפה.}}, לרחוץ הסכין קודם לבדיקתו, לא לבדוק כשהשוחט עייף אפילו בעיפות קלה, לבדוק אך ורק בעמידה, לבדוק דווקא בציפורן{{הערה|הוראת אדמו"ר הזקן בשו"ת, שער המילואים ס"ד, וראה גם דעת קדושים סימן ח"י סקי"ד.}}, לבדוק ללא כפפות, לבדוק מכל פגם אף בראשו וסופו{{הערה|במקומו השפיץ – אף שבודאי לא ישחטו במקום הזה.}} לא לבדוק מול מאוורר, לבדוק תחת מרות הרב, ועוד. | לפני בדיקת הסכין להתפלל{{הערה|ולא נהגו בזה אצל אנ"ש.}}, לטבול במקווה, לבדוק ביישוב הדעת{{הערה|לא לדבר אם איש בשעת הבדיקה, וכל אדם יודע מהם הדברים המפריעים לו וגורמים לו טרדות ומחשבות.}}, לבדוק לאט לאט, לבדוק רק כשחום היד ממוצע, לא לבדוק את הסכין לאחר בדיקת ריאה{{הערה|שאז הציפורן רכה ואינו יכול לבדוק יפה.}}, לרחוץ הסכין קודם לבדיקתו, לא לבדוק כשהשוחט עייף אפילו בעיפות קלה, לבדוק אך ורק בעמידה, לבדוק דווקא בציפורן{{הערה|הוראת אדמו"ר הזקן בשו"ת, שער המילואים ס"ד, וראה גם דעת קדושים סימן ח"י סקי"ד.}}, לבדוק ללא כפפות, לבדוק מכל פגם אף בראשו וסופו{{הערה|במקומו השפיץ – אף שבודאי לא ישחטו במקום הזה.}} לא לבדוק מול מאוורר, לבדוק תחת מרות הרב, ועוד. | ||
| שורה 52: | שורה 58: | ||
וכן הורה הרבי: "מה שכתב אודות הנחיצות דבדיקת הסכין ע"י שני שוחטים ובודקים בודאי נכון הוא במאד, אלא שהדבר תלוי בהרבנים והעיקר בהשוחטים ובודקים, ולצערנו רק לאט לאט הולך המצב ומשתפר. אף שאין לך דבר העומד בפני הרצון, ואם היו הרבנים והשוחטים ובודקים רוצים באמת ובתוקף המתאים היו מצליחים בזה"{{הערה|אגרות קודש ח"ט עמ' שיג.}}. | וכן הורה הרבי: "מה שכתב אודות הנחיצות דבדיקת הסכין ע"י שני שוחטים ובודקים בודאי נכון הוא במאד, אלא שהדבר תלוי בהרבנים והעיקר בהשוחטים ובודקים, ולצערנו רק לאט לאט הולך המצב ומשתפר. אף שאין לך דבר העומד בפני הרצון, ואם היו הרבנים והשוחטים ובודקים רוצים באמת ובתוקף המתאים היו מצליחים בזה"{{הערה|אגרות קודש ח"ט עמ' שיג.}}. | ||
== השוחט == | === השוחט === | ||
==== שוחט ירא שמיים ==== | ==== שוחט ירא שמיים ==== | ||
על השוחט להיות ירא שמים במיוחד (אף יותר מרב), מכמה סיבות: | על השוחט להיות ירא שמים במיוחד (אף יותר מרב), מכמה סיבות: | ||