אהרן רוזנפלד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הסרת קישורים עודפים)
שורה 1: שורה 1:
האדמו"ר רבי '''אהרן''' הכהן '''רוזנפלד''' היה האדמו"ר מ[[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]. נולד ביום [[ב' תשרי]] ה'[[תרפ"ז]] לאביו ר' יצחק מנשה רוזנפלד, שהיה מחשובי החסידות, וצאצא של האדמו"רים הראשונים לבית [[קרלין]].
האדמו"ר רבי '''אהרן''' הכהן '''רוזנפלד''' ([[ב' תשרי]] [[תרפ"ז]] - [[כ"ח ניסן]][[תשס"א]]) היה האדמו"ר מ[[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]].
 
=תולדות חיים==
נולד ביום [[ב' תשרי]] [[תרפ"ז]] לאביו ר' יצחק מנשה רוזנפלד, שהיה מחשובי החסידות, וצאצא של האדמו"רים הראשונים לבית [[קרלין]].


==התמונותו לאדמו"רות==
==התמונותו לאדמו"רות==
בתחילה היה רבי אהרן מחשובי זקני חסידי קרלין, נכד לרבי [[אהרן הגדול מקרלין]] ושל בנו רבי [[אשר מסטולין]]. לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי [[יוחנן פרלוב מקרלין]], שהשאיר אחריו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הגדול קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו]] הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (די אלטע קרלינער'ס), וביניהם [[הרב]] [[ישראל גרוסמן]] פנו לרבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים.
בתחילה היה רבי אהרן מחשובי זקני חסידי קרלין, נכד לרבי [[אהרן הגדול מקרלין]] ושל בנו רבי [[אשר מסטולין]]. לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי [[יוחנן פרלוב מקרלין]], שהשאיר אחריו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הגדול קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של האדמו"ר הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (די אלטע קרלינער'ס), וביניהם [[הרב]] [[ישראל גרוסמן]] פנו לרבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים.


לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן הכהן רוזנפלד - כ[[אדמו]] מפינסק-קרלין.
לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן הכהן רוזנפלד - כאדמו"ר מפינסק-קרלין.


רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת]] [[כ"ח ניסן]] בשנת [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין.
רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת]] [[כ"ח ניסן]] בשנת [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין.
שורה 32: שורה 35:
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מקרלין לעלוב|רשימה=אדמו"רי [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]|שנה=[[ב' תשרי]] [[תרפ"ז]] - [[תשס"א]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין}}
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מקרלין לעלוב|רשימה=אדמו"רי [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]|שנה=[[ב' תשרי]] [[תרפ"ז]] - [[תשס"א]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין}}
{{חצרות}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|רוזנפלד אהרן]]
{{מיון רגיל:רוזנפלד, אהרן}}
[[קטגוריה:אדמו"רי פינסק קרלין|רוזנפלד אהרן]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי פינסק קרלין]]
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]