יהושע מונדשיין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 9: שורה 9:
בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. באותו חורף עזר לר' [[יהושע קארף]] עזר בעריכת הספר "ביאורי התניא".
בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. באותו חורף עזר לר' [[יהושע קארף]] עזר בעריכת הספר "ביאורי התניא".


לאחר נישואיו בשנת [[תשכ"ט]] עם רחל לאה (בת הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן ב[[ספריית ליובאוויטש]], וכחבר צוות ה[[הוצאה לאור]] של ספרי רבותינו נשיאינו, אך זה לא יצא לפועל.
לאחר נישואיו בשנת [[תשכ"ט]] עם רחל לאה (בת הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן ב[[ספריית ליובאוויטש]], וכחבר צוות ה[[הוצאה לאור]] של ספרי רבותינו נשיאינו, אך הדבר לא יצא לפועל. בשנת [[תשל"ז]] התקבל כספרן בספריה הלאומית בירושלים.


לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילות אחרות. במאמרים אלו הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. ביניהם מאמרים חשובים אודות הסידור החב"די ומעלותיהם של הוצאותיו השונות. רבים ממאמריו יצאו לאור בקובץ שהוציא בין השנים [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]] "[[כרם חב"ד]]".
מונדשיין עמד בקשר מיוחד עם הספרן ר' [[חיים ליברמן]] ממנו שאב את ידיעותיו הרבים ופעל לרוחו ושיטתו, ואף פרסם מאמר לדמותו ועזר לו בהדפסת ספריו.


בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]. לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו". החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.
לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילות אחרות. במאמרים אלו הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. את פועלו החל בפרסום מאמרים ב[[בטאון חב"ד]], ולאחר שהרבי הורה לסגור את העיתון לאחר שנמצא בו סיפור שגוי, הציע לו הרבי לשמש כעורך העיתון, אך מונדשיין סרב בטענה כי הוא לא היה בעצמו מוצא את הפרט השגוי בסיפור.
 
בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]. לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו". בין השנים [[תשס"ה]] - [[תשע"ג]] פרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.


ביום [[ב' טבת]] "[[זאת חנוכה]]" [[תשע"ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].
ביום [[ב' טבת]] "[[זאת חנוכה]]" [[תשע"ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].


בשנת [[תשפ"א]] [[מכון כרמים]] הוציא ספר זיכרון הנפרש על כ1000 עמודים ובו עשרות מכתבים ומאמרים וכן ביבליוגרפיה מלאה של כל ספריו ומאמריו הספר נקרא בשם [[ספר סופר וסיפור]].
לאחר פטירתו הוקם על ידי משפחתו ועל ידי החוקר הרב [[מנחם מענדל קסטל]] מכון "כרמים" הדואג להוצאת ספריו וכתביו לאור.


==ביקורת==
==ביקורת==