בגדי כהונה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(איחוד ערכים)
שורה 1: שורה 1:
'''בגדי הכהונה''', הם בגדים מיוחדים, אותם חייבים ללבוש הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]].
{{בעבודה}}
'''בגדי הכהונה''', הם בגדים מיוחדים, אותם חייבים ללבוש הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. היו שני מערכות בגדים נפרדות ל[[כהן גדול]] ו[[כהן הדיוט]].
 
== בגדי כהן גדול ==
לכהן הגדול שמונה בגדים, חלקם עשוים מזהב. בגדי הפשתן: [[כתונת]] ו[[מכנסים]] ו[[מגבעות]] ו[[אבנט]]. בגדי הזהב: [[מעיל]], ו[[אפוד]], ו[[חושן]], ו[[ציץ]].
 
אבנטו של כהן גדול מעשה רוקם הוא משטענז, והוא דומה בעשייתו לאבנט כהן הדיוט.
 
== מצנפת ומגבעת ==
החילוק בין מצנפת למגבעת היא מחלוקת הראשונים: לדעת ה[[רמב"ם]] המצנפת האמורה באהרן היא המגבעת האמורה בבניו. אלא ש[[כהן גדול]] צנוף בה כמי שצונף ומתעטף בתחבושת על אבר שבור, ואילו שאר הכהנים לובשים אותו ככובע, ולפיכך נקראת מגבעת. אך דעת הראב"ד היא כי המצנפת היא בגד אחר לגמרי משל הכהן הדיוט, המצנפת ארוכה יותר, וכורך אותה הרבה כריכות, ככריכות הישמעאלים. אבל המגבעות הם כעין הכובעין שהלכו בזמן ההוא ובזמן הראשונים, חדין מלמעלה והן צרין בהיקפן.


== בגדי כהן הדיוט ==
== בגדי כהן הדיוט ==
בגדי כהן הדיוט הם ארבעה: [[כתונת]] ו[[מכנסים]] ו[[מגבעות]] ו[[אבנט]]. ארבעתם הבגדים הינם עשויים מפשתן לבן וחוטן כפול ששה. ה[[אבנט]] לבדו רקום בצמר, ולכן הוא כלאים, אשר התורה התירה בבגד זה.
== חדשים מפוארים ונקיים ==
בגדי כהונה, מצוותן שיהיו חדשים, נאים, ומתאימים לפי מידת הלובש, כלשון הפסוק{{מקור}}: "לכבוד ולתפארת". אם היו קורעים, ארוכים, קצרים או שקצרם באבנטו ועבד, עבודתו פסולה. בגד מבגדי כהונה שהתלכלך או בלה, אין מנקים ומתקנים אותו, אלא מניחו לפתילות.
בגדי הלבן שעובד בהם הכהן הגדול ב[[יום הכפורים]] אינו עובד בהם פעם שניה לעולם, אלא נגנזין במקום שיפשוט אותם שם שנאמר והניחם שם והם אסורין בהנאה.
== אחסון בגדי הכהונה ==
את בגדי הכהנים אחסנו ב[[לשכת פנחס המלביש]]. רק הכהן הגדול היה מניח את בגדי הזהב שלו בלשכתו, בלילה, או בעת שיצא מהמקדש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7916 רמב"ם פ"ח ה"י]</REF>.
==אבנט==
האבנט הוא אחד מבגדי הכהונה שהיה גם לכהן גדול וגם לכהן הדיוט. אורכו של האבנט, שלושים ושתיים אמה ורוחבו שלש אצבעות. האבנט נחגר על הגוף בגובה המרפקים וכנגד ה[[לב]], ועל כל פנים, לא מעל למרפק ולא מתחת למתניים. זאת על פי הכתוב ביחזקאל<REF>פרק מד, פסוק יח</REF>: "לא יחגרו ביזע", במקום הזיעה.
בפסוקים (שמות לט, כז-כט) המתארים את עשיית בגדי [[אהרן הכהן]] ובניו, מתואר האבנט כעשוי מצמר ופשתים יחדיו, ונראה שאין הבדל בין אבנטו של כהן הדיוט לזה של הכהן הגדול. אולם בגמרא (יומא יב, ב) מובאת מחלוקת תנאים בדבר: לפי רבי - אבנטו של כהן הדיוט עשוי שעטנז כאבנטו של הכהן הגדול, ואילו רבי אלעזר ברבי שמעון סובר שרק אבנטו של הכהן הגדול עשוי שעטנז, ואילו אבנטו של כהן הדיוט עשוי מפשתן בלבד. הראשונים פוסקים כרבי, שאבנטו של כהן הדיוט עשוי כלאים (רמב"ם כלי מקדש ח, א, סמ"ג עשה קעג, מאירי יומא עא, ב ועוד).
אכן, ניתן להוסיף לכך עד ראיה, שכן יוסף בן מתתיהו מעיד, שאבנטו של כהן הדיוט היה עשוי שעטנז: "בתוך החגורה היו . פרחים צבעוניים עשויים שני וארגמן ותכלת ובוץ".
===האבנט בתורת החסידות===
עניין האבנט הוא "הכון לקראת אליך ישראל", היינו זה שהאדם מכין את עצמו לעמוד לפני המלך. דכל אחד משאר הבגדים (שכל אחד שייך לחלק אחר דהגוף) מורה על עבודה פרטית, השייכת לחלק מסויים של האדם, מה שאין כן האבנט מורה על הכנה כללית לעבודה, והוא הביטול הכללי של האדם בהכינו את עצמו לעמוד לפני המלך.
ויש להוסיף בזה על פי המבואר בעניין ה"אבנט" על דרך החסידות, שהוא כנגד המקיף דיחידה, שעניינה של יחידה שבנפש הוא -"יחידה לייחדך", שנעשה חד עם קוב"ה, יחידו של עולם.


בגדי כהן הדיוט הם ארבעה: [[כתונת]] ו[[מכנסים]] ו[[מגבעות]] ו[[אבנט]].  
ויש לומר, שזהו גם הטעם ש"אורכו ל"ב אמה, מקיפו ומחזירו כרך על גבי כרך", היינו שאינו מסתפק בהכנה דכריכת האבנט סביב כל גופו פעם אחת, אלא "מקיפו ומחזירו כרך על גבי כרך" כמה וכמה פעמים, שבזה מודגשת המסירה והנתינה להקב"ה בתכלית השלימות, מצד עצם הנשמה, בחינת 'יחידה'. ויש לומר, שזהו גם הרמז בכך ש"אורכו ל"ב אמה" (ויש אומרים שכורכו ל"ב פעמים), כמניין לב - כי "נקודה העצמית שבנפש (בחי' היחידה) .. נאחזת בלב" דווקא.  


ארבעת הבגדים עשויים מפשתן, לבנים, וחוטן כפול ששה. ה[[אבנט]] לבדו רקום בצמר, ולכן הוא כלאים, אשר התורה התירה בבגד זה.
ולכן דווקא בבגד זה, השייך בגלוי להביטול דעומד לפני ה', ישנו ענין היתר כלאים, על דרך "עושה שלום במרומיו", ביטול שרי המלך [הכהנים] כשעומדים לפני המלך.  


== בגדי כהן גדול ==
==אפוד==
האפוד הוא בגד שהיה [[הכהן הגדול]] לובש מעל [[המעיל]].
 
רוחבו של האפוד הוא כרוחב גבו של אדם מכתף לכתף. ואורכו מכנגד אצילי הידים מאחוריו עד הרגלים.
 
לאפוד יש שתי רצועות היוצאות ממנו באריג לכאן ולכאן, שחוגרין אותו בהם והם הנקראין "חשב האפוד".
 
והכל ארוג מזהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש על שמנה ועשרים חוטין כמעשה החושן.


בגדי כהן הגדול עשוים חלקם מזהב, והם שמנה: הארבעה של כל כהן, וארבעת בגדי הזהב, [[מעיל]], ו[[אפוד]], ו[[חושן]], ו[[ציץ]].
=== כתפות האיפוד ===


אבנטו של כהן גדול מעשה רוקם הוא, והוא דומה בעשייתו לאבנט כהן הדיוט.
על האפוד תופר שתי כתיפות, כדי שיהיו על כתפות הכהן.  


== מצנפת ומגבעת ==
קובע על כל כתף וכתף אבן שוהם מרובע מושקע בבית של זהב. ומפתח על שתי האבנים את שמות השבטים. ששה על אבן זו וששה על אבן זו כסדר הולדתם.


החילוק בין מצנפת למגבעת היא מחלוקת הראשונים:
'''אופן כתיבת השמות:''' כותבין שם יוסף יהוסף. ולפי חשבון הכתיבה, יש כ"ה אות באבן זו וכ"ה אות באבן זו.


לפי דעת ה[[רמב"ם]] המצנפת האמורה באהרן היא המגבעת האמורה בבניו. אלא ש[[כהן גדול]] צנוף בה כמי שצונף ומתעטף בתחבושת על אבר שבור, ואילו שאר הכהנים לובשים אותו ככובע, ולפיכך נקראת מגבעת.
וכך היו כתובין. ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולן נפתלי דן גד אשר יהוסף בנימן.  


אך דעת הראב"ד היא כי המצנפת היא בגד אחר לגמרי משל הכהן הדיוט, המצנפת ארוכה יותר, וכורך אותה הרבה כריכות, ככריכות הישמעאלים. אבל המגבעות הם כעין הכובעין שהלכו בזמן ההוא ובזמן הראשונים, חדין מלמעלה והן צרין בהיקפן.
באופן שהאבן שכתוב בה ראובן היא על כתיפו הימנית, והאבן שכתוב בה שמעון על כתיפו השמאלית.  


=== השרשרות ===


== חדשים מפוארים ונקיים ==
בכל כתף עושה שתי טבעות, אחת מלמעלה בראש הכתף, ואחת מלמטה לכתף, למעלה מן החשב. לאחר מכן נותן שתי עבותות זהב בשתי טבעות שלמעלה והם הנקראים שרשרות.


אחר כך מכניס את קצות העבותות של חושן, בטבעות של מעלה המחוברים בכתפות האפוד, מכניס את שני פתילי התכלת שבשולי החושן בשתי הטבעות של מעלה מחשב האפוד. ומורידין את השרשרות שבטבעות כתפות האפוד עד טבעות החושן העליונות כדי שידבקו זה בזה ולא יזוע החושן מעל האפוד.


בגדי כהונה, מצוותן שיהיו חדשים, נאים, ומתאימים לפי מידת הלובש, כלשון הפסוק: לכבוד ולתפארת.  
'''המכנסיים''', הוא בגד לבן מפשתן, אשר היה לובש [[הכהן הגדול]] על בשרו.


אם היו מקורעין, או ארוכין יתר על מדתו, או קצרים פחות ממדתו, או שקצרן באבנט (כדרך שהנשים עושות - רש"י) וכך נהיו קצרים יותר מדי, ועבד עבודתו פסולה.  
את המכנסיים היה חוגר למעלה מטבורו, מעל מתניו.  


ואם היו ארוכים וקצרן על ידי תפירה בחוט עד שנעשו כמדתו ועבד עבודתו כשרה.
בסדר לבישת הבגדים, המכנסים הוא הבגד הראשון אותו לובש הכהן הגדול. לאחר מכן לובש את ה[[כתונת]].


כל בגד מבגדי כהונה שהתלכלך, אין מנקים אותו ואין מכבסין אותו, אלא מניחו לפתילות, ולובש בגדים חדשים.  
==הציץ==
הציץ הוא טס של זהב, רחב שתי אצבעות, המקיף את מצחו של הכהן הגדול מאוזן לאוזן, וכתוב עליו בשני שורות קדש לה'. קדש מלמטה לה' מלמעלה.  


בגדי כהן גדול שבלו גונזין אותן. וכן בגדי הלבן שעובד בהם הכהן הגדול ב[[יום הכפורים]] אינו עובד בהם פעם שניה לעולם, אלא נגנזין במקום שיפשוט אותם שם שנאמר והניחם שם והם אסורין בהנאה.
גם אם כתבו קודש לה' בשיטה אחת כשר. ולפעמים אכן כתבוהו בשיטה אחת.


== אחסון בגדי הכהונה ==
אותיות ה"קודש לה'" היו בולטות.


את בגדי הכהנים אחסנו ב[[לשכת פנחס המלביש]] - ראה ערך מורחב.
הוא היה נקוב בשתי קצותיו. ופתיל תכלת למטה ממנו נכנס מנקב לנקב, כדי שיהיה נקשר בפתיל מאחורי הראש, כנגד העורף.


הכהן הגדול היה מניח את בגדי הזהב שלו בלשכתו, בלילה, או בעת שיצא מהמקדש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7916 רמב"ם פ"ח ה"י]</REF>.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בגדי הכהנים]]
[[קטגוריה:בגדי הכהנים]]