שווינציאן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השנייה]] היו בשווינציאן שני מניינים חסידיים, אחד ברחוב וילנה, והשני ברחוב פאשמנער. במניין ברחוב וילנה, התפללו החסידים העשירים. | בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השנייה]] היו בשווינציאן שני מניינים חסידיים, אחד ברחוב וילנה, והשני ברחוב פאשמנער. במניין ברחוב וילנה, התפללו החסידים העשירים. | ||
החסידים של שווינציאן היו מאורגנים היטב, והיו ידידי נפש איש עם רעהו. מתחת למניין החסידי ברחוב וילנה נבנה בית מרחץ מודרני עם מקווה. בכל השנים היה לחסידים [[שוחט]] משלהם. השוחט האחרון היה ר' | החסידים של שווינציאן היו מאורגנים היטב, והיו ידידי נפש איש עם רעהו. מתחת למניין החסידי ברחוב וילנה נבנה בית מרחץ מודרני עם מקווה. בכל השנים היה לחסידים [[שוחט]] משלהם. השוחט האחרון היה ר' משה מענדל ברלין. | ||
ר' | ר' אהרון צינמן, היה גבאי במניין החסידי, והיה גם נציג החסידי בוועד הקהילה. בזכותו לחסידים הייתה השפעה גדולה בכל ענייני העיר. כי את מה שהוא אמר וועד הקהילה עשה. | ||
בבית כנסת היה חדר, שם היו מתוועדים לאחר התפילה. ההתוועדויות החסידיות היו נמשכות שעות ארוכות. | בבית כנסת היה חדר, שם היו מתוועדים לאחר התפילה. ההתוועדויות החסידיות היו נמשכות שעות ארוכות. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
תקופה מסוימת כיהן הרב [[אהרן תומרקין]], מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], כרבה של הקהילה החב"דית בשווינציאן. | תקופה מסוימת כיהן הרב [[אהרן תומרקין]], מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], כרבה של הקהילה החב"דית בשווינציאן. | ||
ה[[שמואל בצלאל שפטיל|רשב"צ]] היה יליד [[שווינציאן]]. | |||
==הכחדת הקהילה במלחמת העולם השנייה== | ==הכחדת הקהילה במלחמת העולם השנייה== | ||
ביום ו' בתמוז נכנס הצבא הגרמני לשווינציאן. ביום כ' ב[[תמוז]] [[תש"א]], חטפו הנאצים בעזרת אנשי הארגון הליטאי כמאה יהודים מבתיהם, על פי רשימות מוכנות, בתואנה שהם נלקחים לעבודה. האמת המרה התבררה מאוחר יותר, לאחר שכולם | ביום ו' בתמוז נכנס הצבא הגרמני לשווינציאן. ביום כ' ב[[תמוז]] [[תש"א]], חטפו הנאצים בעזרת אנשי הארגון הליטאי כמאה יהודים מבתיהם, על פי רשימות מוכנות, בתואנה שהם נלקחים לעבודה. האמת המרה התבררה מאוחר יותר, לאחר שכולם הוצלו על משאיות צבאיות ונלקחו ליער הסמוך ל[[עיירה]] ניי-שווינציאן, שם נורו למוות. זמן קצר לאחר מכן, הוצאו להורג עוד כמאה יהודים. | ||
ו' ב[[תשרי]], [[שבת תשובה]] - כך מצויין בזכרונות יוצאי שווינציאן, הוא היום בו הוצאו יהודי העיר מבתיהם ורוכזו ב[[שדה]] רחב ידיים סמוך לעיר. היהודים הוחזקו ב[[שדה]] פתוח, כשבערב רוכזו במקום אחד עם אלפי יהודים נוספים מכל יישובי הסביבה. אז ניתן האות והנאצים עם עוזריהם הליטאים הובילו את היהודים בשיירות ארוכות אל מחנה "פאליגאן" הסמוך לניי-שווינציאן. | ו' ב[[תשרי]], [[שבת תשובה]] - כך מצויין בזכרונות יוצאי שווינציאן, הוא היום בו הוצאו יהודי העיר מבתיהם ורוכזו ב[[שדה]] רחב ידיים סמוך לעיר. היהודים הוחזקו ב[[שדה]] פתוח, כשבערב רוכזו במקום אחד עם אלפי יהודים נוספים מכל יישובי הסביבה. אז ניתן האות והנאצים עם עוזריהם הליטאים הובילו את היהודים בשיירות ארוכות אל מחנה "פאליגאן" הסמוך לניי-שווינציאן. | ||