מגפה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן") |
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
===מגפת הטיפוס=== | ===מגפת הטיפוס=== | ||
אחת המגפות הקשות בהיסטוריה העולמית והחסידית, היא מגפת הטיפוס (ובפרט סיפנאי-טיף - טיפוס הבהרות). מגפה זו התפרצה פעמים רבות בדורות קודמים, בעיקר באזורים בעלי צפיפות גבוהה ללא שמירה על הניקיון, כמו גם במלחמות. ב[[רוסיה]] התפרצה המגפה באופן חמור במיוחד בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] למשך תקופה ארוכה, ושוב בתקופת [[מלחמת העולם | אחת המגפות הקשות בהיסטוריה העולמית והחסידית, היא מגפת הטיפוס (ובפרט סיפנאי-טיף - טיפוס הבהרות). מגפה זו התפרצה פעמים רבות בדורות קודמים, בעיקר באזורים בעלי צפיפות גבוהה ללא שמירה על הניקיון, כמו גם במלחמות. ב[[רוסיה]] התפרצה המגפה באופן חמור במיוחד בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] למשך תקופה ארוכה, ושוב בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
על רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]], ידוע כי חלה במחלת הטיפוס ושהה במשך תקופה ארוכה בהסגר (היות והמחלה חשכת מרפא, אושפזו החולים בבידוד ללא טיפול רפואי או מבקרים ורבים מהם מצאו את מותם). ידידו, הרב [[אשר גרוסמן]], הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך [[אגרת הקודש - סימן י"א]] של [[אדמו"ר הזקן]], המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי, והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים{{הערה|1=מפי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], מופיע [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3601&CategoryID=927 באתר צעירי חב"ד]).}}. | על רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]], ידוע כי חלה במחלת הטיפוס ושהה במשך תקופה ארוכה בהסגר (היות והמחלה חשכת מרפא, אושפזו החולים בבידוד ללא טיפול רפואי או מבקרים ורבים מהם מצאו את מותם). ידידו, הרב [[אשר גרוסמן]], הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך [[אגרת הקודש - סימן י"א]] של [[אדמו"ר הזקן]], המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי, והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים{{הערה|1=מפי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], מופיע [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3601&CategoryID=927 באתר צעירי חב"ד]).}}. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
בשנת [[תר"פ]] השתוללה מגפת הטיפוס ב[[רוסטוב]], העיר בה התגורר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] ומשפחתו ובה למדו תלמידי [[תומכי תמימים רוסטוב|הישיבה המרכזית]]. בתקופה הקשה שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|לפני הסתלקותו נבדק אם נדבק בטיפוס, והתגלה שלא חלה בזה}}, בחודש [[חשוון]] [[תרפ"א]], חלה [[אדמו"ר הריי"צ]] במחלה זו. בנוסף חלו אז בה אמו, [[הרבנית שטערנא שרה]]; בנותיו הרבניות - [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]] ו[[חנה גוראריה|חנה]]; ורבים מתלמידי הישיבה. מחלת הרבי הבהילה את החסידים, ובפרט כאשר המצב הידרדר והרופאים נואשו ממנו. הרבי שלח [[פדיון נפש]] אל [[הגאון הרוגוצ'ובי]], והרוגוצ'ובי השיב במכתב בו הסביר על פי התורה מדוע נדרש הרבי לעבור מחלה זו דוקא, שעניינה "ליבון" המכשיר אותו להיות מציאות חדשה של [[נשיא]] בישראל, אך כעת "הנני גוזר בכח התורה שיבריא"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=148&hilite= מגדל עז, ע' צה], בשם הרב [[שמחה גורודצקי]].}}. החל מ[[י"ט כסלו]] השתפר מצב בריאותו של הרבי עד שהחלים לגמרי{{הערה|1=מכתב הרבי, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=363&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' שכו]. וראה מכתב המזכיר ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=161&hilite= אגרות קודש שם, ע' קכב] בשולי הגליון; ובשלימות ב[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5136.htm חלק י"ד (לוין), אגרת ה'קלו].}}. | בשנת [[תר"פ]] השתוללה מגפת הטיפוס ב[[רוסטוב]], העיר בה התגורר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] ומשפחתו ובה למדו תלמידי [[תומכי תמימים רוסטוב|הישיבה המרכזית]]. בתקופה הקשה שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|לפני הסתלקותו נבדק אם נדבק בטיפוס, והתגלה שלא חלה בזה}}, בחודש [[חשוון]] [[תרפ"א]], חלה [[אדמו"ר הריי"צ]] במחלה זו. בנוסף חלו אז בה אמו, [[הרבנית שטערנא שרה]]; בנותיו הרבניות - [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]] ו[[חנה גוראריה|חנה]]; ורבים מתלמידי הישיבה. מחלת הרבי הבהילה את החסידים, ובפרט כאשר המצב הידרדר והרופאים נואשו ממנו. הרבי שלח [[פדיון נפש]] אל [[הגאון הרוגוצ'ובי]], והרוגוצ'ובי השיב במכתב בו הסביר על פי התורה מדוע נדרש הרבי לעבור מחלה זו דוקא, שעניינה "ליבון" המכשיר אותו להיות מציאות חדשה של [[נשיא]] בישראל, אך כעת "הנני גוזר בכח התורה שיבריא"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=148&hilite= מגדל עז, ע' צה], בשם הרב [[שמחה גורודצקי]].}}. החל מ[[י"ט כסלו]] השתפר מצב בריאותו של הרבי עד שהחלים לגמרי{{הערה|1=מכתב הרבי, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=363&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' שכו]. וראה מכתב המזכיר ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=161&hilite= אגרות קודש שם, ע' קכב] בשולי הגליון; ובשלימות ב[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5136.htm חלק י"ד (לוין), אגרת ה'קלו].}}. | ||
בשנות [[מלחמת העולם | בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] התפרצה מגפת הטיפוס במקומות רבים, ביניהם ב[[סמרקנד]] שהייתה ריכוז חב"די חשוב לפליטים מכל רחבי [[ברית המועצות]]. רבים מהחסידים נדבקו במחלה, ומהם שהלכו לעולמם. הרב [[יהודה לייב לוין (ירושלים)|יהודה לייב לוין]] הקים [[חברה קדישא]] לטיפול במתים הרבים, ביניהם המתים במגפה זו{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב.}}. ר' דזורה ניאזוב התמסר לטיפול בחולי הטיפוס עד שנדבק בעצמו ונפטר{{הערה|[[הלל זלצמן]], סמרקנד, ע' 270.}}. | ||
גם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, במקום גלותו ב[[צ'יאלי]], סייע לחולי טיפוס והביא כמה מהם לקבורה{{הערה|זכרונות הרבנית חנה, אם בישראל ע' 109 ואילך.}}. | גם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, במקום גלותו ב[[צ'יאלי]], סייע לחולי טיפוס והביא כמה מהם לקבורה{{הערה|זכרונות הרבנית חנה, אם בישראל ע' 109 ואילך.}}. | ||