רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏פועלו והשפעתו: הרחבה, למי שיש כוח לפתוח פסקה נפרדת על יחידות, חלוקת דולרים, ברכותיו ומופתיו של הרבי וניצחיות חייו)
שורה 91: שורה 91:
במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]", ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד.
במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]", ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד.


==בהנהגת חסידות חב"ד==
===מהותו כרבי===
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "בחסד וברחמים", הרבי גם אמר שכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה ב[[שמחה]] ולהפוך את כולם לחסידים{{הערה|ימי בראשית, עמ' 387}}, על אף מעמדו של הרבי, הרבי המשיך להיות "מקושר" לחותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], והיה הולך ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל שלו]]{{הערה|התוועדות שבת [[פרשת פנחס]] [[תשמ"ה]]}}, ואף כתב בהזדמנות ש"איני אלא צינור למלאות רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר"{{הערה|מכתב מתאריך [[ד' תשרי]] [[תש"י]]}}.
הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר העצה בלבד ולא פקודה{{הערה|מכתב מ[[כ"ג אלול]] [[תשכ"ג]]}}, והקפיד לא להגיד מוסר לאנשים ואף התבטא פעם ש"בכלל אין עניני לומר מוסר"{{הערה|"התוועדויות תשמ"ח, ב, עמ' 533}}.
על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, הוא מעולם לא השיב על תשובות הלכתיות ותמיד הפנה בעניינים אלו לרבנים ומורי הוראה, בעת ביקורו של רבי [[שמואל הלוי וואזנר]] אצל הרבי בשנת תשל"ו, בשיב הרבי על שאלתו למה הוא לא עונה בענייני הלכה, והשיב שהוא "ירא הוראה"{{הערה|"שמן ששון מחברך", ב, עמ' 15}}, פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"{{הערה|מכתב מ[[ל' תשרי]] [[תשכ"ה]]}}.
===פעולותיו===
{{ערך מורחב|פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי}}
בשנת [[תשי"ב]] ייסד הרבי את הארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו"[[נשי ובנות חב"ד]]", בשנת [[תשי"ד]] יצא הרבי לראשונה ב[[מבצע ארבעת המינים]] ו[[מבצע מצה]], ב[[י"ב תמוז]] [[תשי"ח]] בעת ה[[התוועדות]] יצא הרבי בקריאה בלפעול בצורה של"[[ופרצת]]":{{ציטוטון|ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של הגוף ונפש הבהמית, ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם}}.
החל משנת [[תשכ"ד]] החל הרבי לפעול למען יהודי [[רוסיה]], ובשנת [[תשכ"ט]] ייסד הרבי בשבילם את שכונת [[נחלת הר חב"ד]].
החל משנת [[תשכ"ה]] (מאז פטירת אמו) היה הרבי נושא מידי שבת [[שיחות רש"י|שיחה]] על פירוש ה[[רש"י]] של אותו שבוע.
בשנת [[תשכ"ז]] עם פרוץ [[מלחמת ששת הימים]], הרגיע הרבי והבטיח בצורה ברורה את ניצחון ישראל, כמה שבועות לפני המלחמה ב[[ל"ג בעומר]] ייסד הרבי את [[מבצע תפילין]] כהגנה מפני האויבים, לאחר המלחמה החל הרבי את המערכה למען [[שלימות הארץ]], במשך השנים נשא הרבי שיחות רבות נגד מסירת שטחים לערבים, וראה בכך סיכון גדול, בשנת [[תשל"ט]] בעת [[קעמפ דיויד]] התנגד הרבי למסירת חצי האי סיני ונלחם נגד כך.
בשנת [[תש"ל]] יצא הרבי במערכה למען תיקון החוק "[[מיהו יהודי]]".
בין השנים [[תשכ"ז]] - [[תשל"ד]] הכריז הרבי על [[עשרת המבצעים]] שהם:"[[מבצע תפילין]]", "[[מבצע תורה]]", "[[מבצע מזוזה]]", "[[מבצע צדקה]]", "[[מבצע בית מלא ספרים]]", "[[מבצע נרות שבת קודש (נש"ק)]]", "[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|מבצע כשרות]]" , "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]", "[[מבצע חינוך]]" ו"[[מבצע אהבת ישראל]].
בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את ארגון [[צבאות ה']], ושנה לאחר פתח ב[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]].
עד שנת [[תשמ"א]] היה הרבי מקבל ל[[יחידות]] שלוש פעמים בשבוע, במשך השנים הגיעו לרבי רבים מגדולי ישראל, פוליטקאים ואנשי צבא, החל מאז הופסק מנהג היחידות, בשנת [[תשמ"ו]] החל הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]] בה היה נותן מידי יום ראשון דולר לצדקה, בהמשך גם התבטא הרבי שחלוקת דולרים הוא במקום "יחידות"{{כלומר?|}}.
בשנת [[תשנ"א]] נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה]] בה דרש מהחסידים "עשו ככול אשר ביכולתכם" להבאת משיח צדקנו.
== פועלו והשפעתו ==
== פועלו והשפעתו ==
{{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}
=== השפעתו בעולם היהודי ===
=== השפעתו בעולם היהודי ===
{{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}
{{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}