ספר הליקוטים - דא"ח צמח צדק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←פתיח) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
הסיבה לכך היא משום שהליקוטים נלקטו דוקא מתורת הצמח צדק. כפי שהתבטא הרבי, הצמח צדק הוא כנגד ספירת ה"דעת", ולכן, תורתו שהיא מעין ליקוט מכל חלקי התורה שקדמו לו – מלאה וגדושה בביאורי חסידות, בלולה מכל חלקי התורה "פשט רמז דרוש סוד" וממאמרי החסידות של רבותינו נשיאנו שקדמו לו, ופעמים רבות לאחר אזכור הביאור בכל חלקי התורה, מיישב הצמח צדק עניינים הנראים כסתירה, עד שמגיע לפסק דין על פי פנימיות התורה. | הסיבה לכך היא משום שהליקוטים נלקטו דוקא מתורת הצמח צדק. כפי שהתבטא הרבי, הצמח צדק הוא כנגד ספירת ה"דעת", ולכן, תורתו שהיא מעין ליקוט מכל חלקי התורה שקדמו לו – מלאה וגדושה בביאורי חסידות, בלולה מכל חלקי התורה "פשט רמז דרוש סוד" וממאמרי החסידות של רבותינו נשיאנו שקדמו לו, ופעמים רבות לאחר אזכור הביאור בכל חלקי התורה, מיישב הצמח צדק עניינים הנראים כסתירה, עד שמגיע לפסק דין על פי פנימיות התורה. | ||
סגנון יחודי זה | סגנון יחודי זה השווה הרבי לסגנונו של הרמב"ם בכך ששניהם, נוסף לעיסוקם בפסקי דינים לכל ישראל, קיבצו בספריהם מכל חלקי התורה שקדמו להם - הרמב"ם בספרו "הלכות הלכות" שנועד לקטן ולגדול{{הערה|דבר זה היווה יסוד לתקנת לימוד הרמב"ם היומי לכל אחד ואחד}}, והצמח צדק בפסקיו שנכתבו לכל עם ישראל. אצל הצמח צדק רואים את החיבור במיוחד בדברי החסידות שלו, ולכן מכונה הצמח צדק לפעמים בשם ה"רמב"ם של תורת החסידות{{הערה|שיחת י"ג ניסן תשמ"ו (תורת מנחם – התוועדויות | ||
תשמ"ו ח"ג עמ' 99 ) בהמשך (אות יט ואילך) הסביר הרבי שאין זו סתירה לפתגם הידוע שאמר הרבי הריי"צ בשם חסידים שהרבי הרש"ב הוא הרמב"ם של תורת החסידות, כי "תוכן פתגם הנ"ל הוא בנוגע לחידושו של הרמב"ם דתורת החסידות, ואילו המדובר לעיל הוא בנוגע לחידושו של הרמב"ם בכל עניני התורה . . באיסוף וליקוט מפסוקי התורה, ממדרשי חז"ל וכו', עד לפסקי הלכות בשו"ע".}}". | תשמ"ו ח"ג עמ' 99 ) בהמשך (אות יט ואילך) הסביר הרבי שאין זו סתירה לפתגם הידוע שאמר הרבי הריי"צ בשם חסידים שהרבי הרש"ב הוא הרמב"ם של תורת החסידות, כי "תוכן פתגם הנ"ל הוא בנוגע לחידושו של הרמב"ם דתורת החסידות, ואילו המדובר לעיל הוא בנוגע לחידושו של הרמב"ם בכל עניני התורה . . באיסוף וליקוט מפסוקי התורה, ממדרשי חז"ל וכו', עד לפסקי הלכות בשו"ע".}}". | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ביום שישי "זאת חנוכה" [[תשל"ז]], נקראו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]] (כאחראי על כולל האברכים), הרב [[מרדכי מענטליק]] (כראש הישיבה ב-770) והרב [[יואל כהן]] לחדרו של הרב חודקוב, שם נמסרה להם הוראת הרבי כי חלק מאברכי הכולל ותלמידי הישיבה יערכו מפתח עניינים על "המשך תער"ב"{{הערה|אשר זמן קצר לפני כן בהתוועדות י"ט כסלו הורה הרבי להדפיסו}}, וכן יערכו כעין אנציקלופדיה של תורת החסידות מתורת הצמח צדק. הרבי ביקש שיחלו לעבוד עוד באותו יום טרם נסיעתו של הרבי לאוהל. מלבד הוראה כללית זו, הורה הרבי שתי הוראות כלליות: | ביום שישי "זאת חנוכה" [[תשל"ז]], נקראו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]] (כאחראי על כולל האברכים), הרב [[מרדכי מענטליק]] (כראש הישיבה ב-770) והרב [[יואל כהן]] לחדרו של הרב חודקוב, שם נמסרה להם הוראת הרבי כי חלק מאברכי הכולל ותלמידי הישיבה יערכו מפתח עניינים על "המשך תער"ב"{{הערה|אשר זמן קצר לפני כן בהתוועדות י"ט כסלו הורה הרבי להדפיסו}}, וכן יערכו כעין אנציקלופדיה של תורת החסידות מתורת הצמח צדק. הרבי ביקש שיחלו לעבוד עוד באותו יום טרם נסיעתו של הרבי לאוהל. מלבד הוראה כללית זו, הורה הרבי שתי הוראות כלליות: | ||
*'''א:''' הוראה "טכנית" לכאורה, שיתחילו לעבוד בסדר "תשר"ק", כלומר מהסוף להתחלה {{הערה|מצוין | *'''א:''' הוראה "טכנית" לכאורה, שיתחילו לעבוד בסדר "תשר"ק", כלומר מהסוף להתחלה {{הערה|מצוין דבר מעניין שעל ה"פתח דבר" נכתב בטעם הוראה זו שהיא "מפני טעמים מסויימים". הרבי מחק את המילה "מסויימים" וכתב במקומה "טכניים". ואילו לאחר מכן, כשנכתב בפתח הדבר אודות הסדר של תשר"ק שזהו "מצד טעמים טכניים", מחק הרבי את המילה "מצד" וכתב "מפני כמה" וכן מחק את המילה טכניים!}}. | ||
*'''ב:''' כל שבועיים תהיה מוכנה אות אחת מהערך. | *'''ב:''' כל שבועיים תהיה מוכנה אות אחת מהערך. | ||