צבי הירש לרנר: הבדלים בין גרסאות בדף

{{לעריכה|לא אנציקלופדי}}

[[קובץ:צבי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב צבי הירש לרנר]]

בעקבות הדאגה לחינוכו של הירש'ל נשלח הנער על ידי הוריו לקמיניצק-פודולסק, מקום בו הייתה סביבה יהודית. הוא גר שם אצל קרובי משפחה, הדוד שלמה ודודה ציפורה שהיו מ[[חסידות צ'ורטקוב|חסידי צ'ורטקוב]]. שם הוא נהנה מאווירה של חיים יהודיים.  

מעמדו של סבא שמריהו כשכיר, הקנה לילדיו זכות ללמוד לימודים מקצועיים (זכות שנשללה באותם ימים מבעלי עסק עצמאיים). הירש'ל שהיה נער מוכשר, התקבל ללימודים במכללת הפועלים, שם סיים את לימודיו במתמטיקה.

לאחר המהפכה הבולשביקית, לימד תקופה קצרה בקמיניצק-פודולסק. עובדת היותו יהודי שומר שבת הייתה נושא ללעג מצד תלמידיו.  

מידי שבוע, לאחר שסיים את עבודתו ביום חמישי, הוא היה מגיע לתחנה שהייתה בלב יער, שמה הייתה נעצרת רכבת המכונה בשם "קוקושקה". עצירת הרכבת בתחנה נמשכה על פני דקה בלבד. עם הרכבת היה נוסע במשך הלילה, וביום שישי הוא היה מגיע ליעד בו היה מעביר את השבת כהלכתה. ביום ראשון הוא היה עושה את הדרך חזרה, ובבוקרו של יום שני היה מופיע בעבודה לפי הכללים.  

משפחתו של ר' הירש השתייכה למעמד הפועלים, ובזכות כך קיבלו אישור לנהל מכולת קטנה. חנות זו הייתה מוקד לפעילות יהודית תוססת, חלוקת [[מזון]] לנזקקים, מקום התאספות ולימוד ועוד פעולות רבות שהוסוו תחת מכירת מוצרי המזון.  

בשנת [[תרצ"ד]] עבר ללמוד בקייב, שם סיים את לימודי ההתמחות באוניברסיטה. הוא היה כשרוני מאד בתחומים רבים, ובמיוחד בתחומי החשבון והמתמטיקה. עד כדי כך, שבכוחו היה להכפיל בעל פה, במהירות של מחשב, מספר תלת ספרתי במספר תלת ספרתי!...  

בתקופה מסויימת, אותם צעירים יבסקים שפעלו בשירות השלטונות כנגד אחיהם היהודים, נפלו לקרבן על ידי השלטונות, ורבים מהם נאסרו ונשלחו לבתי סוהר או לגלות ממושכת. ר' הירש'ל חש שזו ההזדמנות לחזור הביתה להורים, ולשגרת החיים בה כל כך רצה.  

בתקופת ההמתנה לאישורי הכניסה לארץ ישראל, התפרנס הירש'ל ממלאכת ההוראה. כיון שמשכורת המורים באותה תקופה הייתה משכורת רעב כפשוטו, נאלץ היה להשלים את משכורתו בדרכים אחרות, בדרך כלל בשוק השחור.

[[קובץ:צבי הירש לרנר במחנה העבודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לרנר במחנה העבודה]]

אולם ארבעה חודשים בלבד חלפו מאז חתונתו, ור' הירש'ל נתפס על עסקי מסחר אסור במטילי זהב. הוא הובא למשפט מהיר, ונגזרו עליו שבע שנות מאסר.  

ר' הירשל עבד בפרך במחנות העבודה הסביריים. הוא היה בעל כושר הישרדות נדיר, ותמיד מצא פתרון נאות לכל מצב. הוא לא היה מאבד עשתונות, ותמיד היה חביב ואהוב על כולם. תכונות אלו התגלו ובאו לידי ביטוי גם בשנות מאסרו.

פעם נשלח לעבוד במטבח. כשהיה במשמרת שלו, הגיעה משלחת רמת דרג לבקר בכלא. הגנרל היה תלמידו של ר' הירשל באקדמיה הצבאית בשנת תרצ"ג, כאשר לימד שם מתמטיקה.

בהשתדלותם של קרובי משפחה, הצליח רק הירשל לעבור יחד עם אשתו לעיר פולטבה.  

בקיץ תש"א הגיעה מלחמת העולם השנייה לגבולות ברית המועצות. הגרמנים פתחו במלחמה נגד הרוסים, וראו נצחונות מזהירים בקרבות הקשים. הרוסים הלכו ונסוגו לאחור, ומליוני תושבים נאלצו לעקור מבתיהם ולברוח הרחק, אל תוך רוסיה.  

ביום שבת, כ"א בטבת תש"ה, נולד לר' הירשל וסוסיא בנם השני, ר' משה שיחי'. ר' מוטל סייע בהסקת בית היולדת, וכמו כן השיג מוהל לשבת, והברית נערכה בעתה ובזמנה.

לר' הירשל נודע כי ב[[סמרקנד]] נמצאים חסידים רבים שהשיגו פספורטים פולניים מזוייפים, באמצעותם ניתן היה לצאת מבעד למסך הברזל. רק לאחר השתדלויות רבות, הצליחו הזוג לרנר להגיע ל[[סמרקנד]] בעיצומה של שנת תש"ו.  

בהגיעם לעיר עברו מבית לבית כדי לנסות למצוא מקום לדור בו, ולפחות מקום זמני עד שימצאו את מקום מנוחתם. רק בשעות הערב מצאו "דירה" שלא הייתה אלא חדר עשוי חמר פרוץ לרוח ולעוברים ושבים. בלית ברירה פרקו את מטלטליהם המועטים ופנו ללינת הלילה ב"דירה" החדשה.  

ב[[סמרקנד]] כבר לא יכול היה ר' הירשל להמשיך לעסוק במקצוע ההוראה, כיוון שלא ניתן היה להימנע מעבודה ב[[שבת]] במקצוע זה. משום כך החל לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות, כגון סבלות. הוא אף 'זכה' לקבל על כך את הכינוי "הרשל דער טרעגער".  

את הפיתות אפו הירשל וסוסיא מקמח שהשיגו, ולשבת הכינו [[יין]] מעץ גפן שגדל בסמוך לביתם. ועם זאת, ביתם היה תמיד פתוח לקבל את כל היהודים הפליטים מהמלחמה.

בביתו של ר' הירשל לרנר התקיימו לעיתים תקופות מאוד המניין של חסידי חב"ד באזור. המיוחד שהיה בבית שלו שהיה לו גם [[מקווה]] טהרה (לאנשים) והיה אפשר לטבול לפני התפילה. מאימת השלטונות ובכדי להקל, עשו תור בין חסידי חב"ד בביתו של מי יתפללו כל שבת. אבל אצל הירשל לרנר היה ידוע בין כל החסידים שאצלו אפשר להתפלל בלי תור וגם בלי להודיע מראש. ואכן לעיתים תקפות במשך שבתות על גבי שבתות התקיימו התפילות בביתו של ר' הירשל לרנר באופן רצוף, וגם התוועדויות פעילות.

בשנת [[תשל"ב]] זכה ר' הירש להגיע לארץ ישראל עם בני משפחתו, ולבנות את ביתו בין חסידים בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקריית מלאכי.

ב[[חודש תשרי]] הראשון לאחר יציאתו מרוסיה, תשל"ג, זכה סוף סוף להגיע לרבי לאחר שנים רבות של כיסופים. באותה תקופה כלתו הייתה לפני לידתה, ואשתו ניסתה לומר לו כי אולי אין זה הזמן הראוי לנסיעה, שכן בבית יהיו זקוקים לעזרתו, אך הוא ענה בפשטות כי העזרה הגדולה ביותר שהוא יכול להושיט, זה לקבל ברכה ישירה מהרבי שהכל יתנהל כשורה.  

במשך כ-‏10 שנים, בכל שבת וחג, היה הולך רגלית למושב "ערוגות" שנמצא במרחק של 6 ק"מ מנחלת הר חב"ד, כדי לארגן שם מניין תפילה. הוא היה הולך לשם בכל מזג אויר, בקיץ ובחורף. כשהיה מגיע לשם, לא היה ממתין לו מניין אנשים, אלא הוא רק היה מתחיל לאסוף את האנשים מהבתים, מהרפת ומהגינה, והכל בחיוך, במילה טובה ובמאור פנים - אף אחד לא יכול לסרב לו. הוותיקים עוד זוכרים היטב איך שהוריד את הרפתן מהטרקטור בבוקרו של יום הכיפורים, וזיכה גם אותו בתפילה.

בימי החול זיכה את תושבי המקום בהנחת תפילין, ואף דאג לקבוע מזוזות כשרות על פתחים רבים. בחגי ישראל היה מגייס את בניו לעזרה כבעלי קריאה, בעל תוקע בעל תפילה וכדומה. לא מעט בזכות פעילותו, יש שם כיום בית כנסת ומנין קבוע בכל ימות השנה.  

נפטר ביום [[ל' בניסן]], ראש [[חודש אייר]] [[תנש"א]], כשהוא זקן ובא בימים.