מעשה מרכבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(ראה שיחה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פיצול|סיבה=מעשה מרכבה הוא מושג רחב יותר וקיים גם אצל [[מרכבת ישעיה]] ו[[מרכבת זכריה]]}} | {{פיצול|סיבה=מעשה מרכבה הוא מושג רחב יותר וקיים גם אצל [[מרכבת ישעיה]] ו[[מרכבת זכריה]]}} | ||
'''מעשה מרכבה''' | '''מעשה מרכבה''' הוא שם כולל לדרגות האלוקות של [[אדם העליון]] ו[[חיות הקודש]] המשרתות אותו, המתוארות בנביאים במשל של ארבע חיות הנושאות מרכבה. לפי [[תורת הקבלה]], ב[[סדר השתלשלות|סדר השתלשלות העולמות]] דרגתה של המרכבה ופרטיה היא [[עולם הבריאה]]. | ||
את | נבואת המרכבה מופיעה ב[[תנ"ך]] שלושה פעמים, כמחזה שראו שלושה נביאים: [[ישעיה]]{{הערה|פרק ו'.}}, [[יחזקאל]]{{הערה|פרק א'.}} ו[[זכריה]]{{הערה|פרק ו'.}}. המתוארות ב[[משל]] של מרכבה בתחילת [[ספר יחזקאל]]. | ||
את מרכבת יחזקאל [[מנהג|נוהגים]] לומר ב[[תיקון ליל שבועות]], כהכנה לקבלת התורה{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשי"ח.}}, וכן [[הפטרה|מפטירים]] בנבואה זו בקריאת [[עשרת הדברות]] ביום א' של [[חג השבועות]]. | |||
==מעשה מרכבה== | ==מעשה מרכבה== | ||
{{להשלים|מרכבת ישעיה וזכריה}} | |||
===מרכבת יחזקאל=== | |||
את [[נבואה|נבואת]] מעשה המרכבה ראה [[יחזקאל הנביא]] בשנת החמישית לגלות יהויכין, כשמונה שנים לפני [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]{{הערה|יחזקאל א: "וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה (מתחילת היובל, רש"י) בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים, בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין, הָיֹה הָיָה דְבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה'".}}, בשנת ג' אלפים ש"ל. | את [[נבואה|נבואת]] מעשה המרכבה ראה [[יחזקאל הנביא]] בשנת החמישית לגלות יהויכין, כשמונה שנים לפני [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]{{הערה|יחזקאל א: "וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה (מתחילת היובל, רש"י) בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים, בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין, הָיֹה הָיָה דְבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה'".}}, בשנת ג' אלפים ש"ל. | ||
| שורה 43: | שורה 47: | ||
על תוכן הלשון 'מעשה מרכבה'{{הערה|אף שבכל הנבואה לא מוזכר הביטוי 'מרכבה'.}} מבואר בחסידות, שענין המרכבה הוא שאין לה רצון משל עצמה, וכל מהותה הוא שימוש רצון הרוכב עליה, וכך כל הפרטים והמלאכים המוזכרים בנבואה זו, ענינם הוא ביטול מוחלט לקב"ה. | על תוכן הלשון 'מעשה מרכבה'{{הערה|אף שבכל הנבואה לא מוזכר הביטוי 'מרכבה'.}} מבואר בחסידות, שענין המרכבה הוא שאין לה רצון משל עצמה, וכל מהותה הוא שימוש רצון הרוכב עליה, וכך כל הפרטים והמלאכים המוזכרים בנבואה זו, ענינם הוא ביטול מוחלט לקב"ה. | ||
===הלימוד | ===הלימוד ממעשה מרכבה=== | ||
בתורת החסידות מצינו הוראות שונות שניתן ללמוד ולהפיק ממעשה מרכבה, ובראשם שהעבודה ד[[תפילת שמונה עשרה]] היא בדוגמת מעשה מרכבה, שבתחילה מצד ההתבוננות באלוקות וההתפעלות הנגרמת מכך האדם הוא בהתעוררות והתלהבות, אך כשמגיע לשמונה עשרה צריך להגיע למצב של "בעומדם תרפינה כנפיהם", ולהגיע למצב שהגילוי האלוקי ירומם אותו{{הערה|ראו לדוגמא מאמר 'בשעה שהקדימו', ליל א' דחג השבועות תשי"ג.}}. | בתורת החסידות מצינו הוראות שונות שניתן ללמוד ולהפיק ממעשה מרכבה, ובראשם שהעבודה ד[[תפילת שמונה עשרה]] היא בדוגמת מעשה מרכבה, שבתחילה מצד ההתבוננות באלוקות וההתפעלות הנגרמת מכך האדם הוא בהתעוררות והתלהבות, אך כשמגיע לשמונה עשרה צריך להגיע למצב של "בעומדם תרפינה כנפיהם", ולהגיע למצב שהגילוי האלוקי ירומם אותו{{הערה|ראו לדוגמא מאמר 'בשעה שהקדימו', ליל א' דחג השבועות תשי"ג.}}. | ||