פרשת חיי שרה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
שורה 6: שורה 6:
*'''ראשון''' - [[שרה אימנו]] נפטרה בגיל מאה עשרים ושבע שנים. ה[[תורה]] מספרת על פרטי הקניה של [[מערת המכפלה]] על ידי [[אברהם]], במחיר של ארבע מאות שקל כסף. מעניין לציין כי שלושה מקומות שנקנו בכסף מלא על ידי אבותינו, הלא הם מערת המכפלה, [[הר הבית]] וקבר יוסף בשכם, על שלושתם טוענים הגויים כי הם אינם שלנו.
*'''ראשון''' - [[שרה אימנו]] נפטרה בגיל מאה עשרים ושבע שנים. ה[[תורה]] מספרת על פרטי הקניה של [[מערת המכפלה]] על ידי [[אברהם]], במחיר של ארבע מאות שקל כסף. מעניין לציין כי שלושה מקומות שנקנו בכסף מלא על ידי אבותינו, הלא הם מערת המכפלה, [[הר הבית]] וקבר יוסף בשכם, על שלושתם טוענים הגויים כי הם אינם שלנו.


*'''שני''' - לאחרי הסיפור של העקידה אותו קראנו בפרשה הקודמת, אברהם הבין שבנו [[יצחק]] בן השלושים ושבע, מוכרח להתחתן. בסוף הפרשה גם קראנו על לידתה של רבקה שהיתה אשתו העתידית של יצחק. כעת מתחילה התורה לספר לנו כיצד אברהם שלח את עבדו אליעזר בחזרה לארץ מולדתו של אברהם, כדי למצוא שם אישה לבנו יצחק.
*'''שני''' - לאחרי הסיפור של העקידה אותו קראנו בפרשה הקודמת, אברהם הבין שבנו [[יצחק]] בן השלושים ושבע, מוכרח להתחתן. בסוף הפרשה גם קראנו על לידתה של רבקה שהייתה אשתו העתידית של יצחק. כעת מתחילה התורה לספר לנו כיצד אברהם שלח את עבדו אליעזר בחזרה לארץ מולדתו של אברהם, כדי למצוא שם אישה לבנו יצחק.


*'''שלישי''' - אליעזר מגיע לארץ מולדתו של אברהם ומחכה מחוץ לעיר, ליד באר המים. כאן הוא מתפלל לה' שיצליח במשימתו למצוא אישה מתאימה ליצחק ושזה יתקיים במהרה. הוא מתפלל ומבקש סימן לפיו, הנערה שתאמר "שתה וגם לגמליך השקה", היא הנערה המתאימה לבן אדונו. דבר מדהים מתרחש: עוד קודם שהוא מסיים להתפלל לה' ולבקש את בקשתו מתקרבת נערה והוא מבקש ממנה לשתות, ועל כך היא משיבה: שתה וגם לגמליך השקה. מיד לאחר מכן מתגלה כי היא אכן בת למשפחה הנכונה.
*'''שלישי''' - אליעזר מגיע לארץ מולדתו של אברהם ומחכה מחוץ לעיר, ליד באר המים. כאן הוא מתפלל לה' שיצליח במשימתו למצוא אישה מתאימה ליצחק ושזה יתקיים במהרה. הוא מתפלל ומבקש סימן לפיו, הנערה שתאמר "שתה וגם לגמליך השקה", היא הנערה המתאימה לבן אדונו. דבר מדהים מתרחש: עוד קודם שהוא מסיים להתפלל לה' ולבקש את בקשתו מתקרבת נערה והוא מבקש ממנה לשתות, ועל כך היא משיבה: שתה וגם לגמליך השקה. מיד לאחר מכן מתגלה כי היא אכן בת למשפחה הנכונה.
שורה 12: שורה 12:
*'''רביעי''' - לאחר שאליעזר מצא את רבקה בקלות רבה, הוא אומר "ברוך השם", ורבקה רצה למשפחתה לספר על האיש שפגשה ליד הבאר. אחיה של רבקה, לבן, יוצא החוצה ומזמין את אליעזר לנוח בביתם במשך הלילה. אליעזר מקבל את ההצעה, והוא אכן מספר לבני משפחתה של רבקה את כל הקורות אותו, ואלו מסכימים לשידוך ב[[שמחה]].
*'''רביעי''' - לאחר שאליעזר מצא את רבקה בקלות רבה, הוא אומר "ברוך השם", ורבקה רצה למשפחתה לספר על האיש שפגשה ליד הבאר. אחיה של רבקה, לבן, יוצא החוצה ומזמין את אליעזר לנוח בביתם במשך הלילה. אליעזר מקבל את ההצעה, והוא אכן מספר לבני משפחתה של רבקה את כל הקורות אותו, ואלו מסכימים לשידוך ב[[שמחה]].


*'''חמישי''' - אליעזר ובני משפחתה של רבקה חוגגים ובבוקר אליעזר מבקש רשות לעזוב ולחזור מיד לאברהם ויצחק, ביחד עם רבקה. כאן לפתע מחליטים בני המשפחה כי עליו לחכות במשך שנה שלימה קודם לכך. לבסוף הוחלט לשאול את רבקה בעצמה, שמסכימה לנסוע מיד להתחתן עם יצחק. אליעזר ורבקה חוזרים ומוצאים את יצחק מתפלל ב[[שדה]] לקראת שקיעת השמש, ועל פי דברי חז"ל מדובר ב[[תפילת מנחה]]. החתונה נערכת, ויצחק לוקח את אשתו רבקה אל אוהל שרה אימו. במשך ימי חיי שרה, האוהל הזה התברך בשלושה דברים: הנר דלק משבת לשבת, היתה ברכה בעיסה, והענן של ה[[שכינה]] היה על האוהל מלמעלה. כאשר נכנסה רבקה לאוהל, חזרו שלושת הברכות מיד. חשוב לציין כי שלושת הניסים האלו מייצגים את שלושת המצוות החשובות שניתנו במיוחד לנשי ישראל: הדלקת נר שבת, הפרשת חלה, וטהרת המשפחה - שהיא השראת ה[[שכינה]] בבית.
*'''חמישי''' - אליעזר ובני משפחתה של רבקה חוגגים ובבוקר אליעזר מבקש רשות לעזוב ולחזור מיד לאברהם ויצחק, ביחד עם רבקה. כאן לפתע מחליטים בני המשפחה כי עליו לחכות במשך שנה שלימה קודם לכך. לבסוף הוחלט לשאול את רבקה בעצמה, שמסכימה לנסוע מיד להתחתן עם יצחק. אליעזר ורבקה חוזרים ומוצאים את יצחק מתפלל ב[[שדה]] לקראת שקיעת השמש, ועל פי דברי חז"ל מדובר ב[[תפילת מנחה]]. החתונה נערכת, ויצחק לוקח את אשתו רבקה אל אוהל שרה אימו. במשך ימי חיי שרה, האוהל הזה התברך בשלושה דברים: הנר דלק משבת לשבת, הייתה ברכה בעיסה, והענן של ה[[שכינה]] היה על האוהל מלמעלה. כאשר נכנסה רבקה לאוהל, חזרו שלושת הברכות מיד. חשוב לציין כי שלושת הניסים האלו מייצגים את שלושת המצוות החשובות שניתנו במיוחד לנשי ישראל: הדלקת נר שבת, הפרשת חלה, וטהרת המשפחה - שהיא השראת ה[[שכינה]] בבית.


*'''שישי''' - אברהם מתחתן שוב, אך [[רש"י]] מציין שהאישה היא הגר שכבר היה נשוי עםה בעבר. בסיום העלייה אנו קוראים על פטירתו של אברהם אבינו בגיל מאה שבעים וחמש שנים, ויצחק ו[[ישמעאל]] קברו אותו במערת המכפלה, לצד שרה אשתו, וכן לצחק אברהם וחווה שקבורים שם.
*'''שישי''' - אברהם מתחתן שוב, אך [[רש"י]] מציין שהאישה היא הגר שכבר היה נשוי עםה בעבר. בסיום העלייה אנו קוראים על פטירתו של אברהם אבינו בגיל מאה שבעים וחמש שנים, ויצחק ו[[ישמעאל]] קברו אותו במערת המכפלה, לצד שרה אשתו, וכן לצחק אברהם וחווה שקבורים שם.
שורה 22: שורה 22:
[[הרבי מליובאוויטש]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ט עמ' 85 ואילך}} שאף על פי שמן הדין לא היה לשבועת אברהם כל תוקף, מפני שציווי [[הקב"ה]] ביטל שבועה זו, מכל מקום, מכיון שחשבו היבוסים שהשבועה עודנה בתקפה, הרי אם לא היו ישראל מתחשבים בשבועה זו, היה יוצא מזה חילול ה'{{הערה|וראה רד"ל לפדר"א שם אות צו}}.
[[הרבי מליובאוויטש]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ט עמ' 85 ואילך}} שאף על פי שמן הדין לא היה לשבועת אברהם כל תוקף, מפני שציווי [[הקב"ה]] ביטל שבועה זו, מכל מקום, מכיון שחשבו היבוסים שהשבועה עודנה בתקפה, הרי אם לא היו ישראל מתחשבים בשבועה זו, היה יוצא מזה חילול ה'{{הערה|וראה רד"ל לפדר"א שם אות צו}}.


ועל דרך מה שאמרו חז"ל בנוגע להגבעונים, שלמרות שהגבעונים רימו את ישראל, ולכן "לא חיילה שבועה עילוייהו כלל" מכל מקום "לא קטלינו משום קדושת השם"{{הערה|גיטין מו, א}}. ויתירה מזו, מכיון שכריתת הברית עם בני חת היתה תנאי בקנין מערת המכפלה, היה יוצא, שבאם לא היו מקיימים שבועה זו היו חושבים היבוסים שקנינו של אברהם במערת המכפלה בטל למפרע, ובמילא קבורים האבות והאמהות בקבר לא להם{{הערה|ראה פירוש 'תולדות אדם' לספרי ראה יב, יז}}. ו"משום קדושת השם", שלא יחשבו היבוסים שבטל קנינו של אברהם ממערת המכפלה, "לא היו יכולים להכנס" לעיר יבוס מפני שבועה זו, עד שהסירו חשש זה{{הערה|כמבואר בהמשך הדברים בפרקי דר' אליעזר שם}}.
ועל דרך מה שאמרו חז"ל בנוגע להגבעונים, שלמרות שהגבעונים רימו את ישראל, ולכן "לא חיילה שבועה עילוייהו כלל" מכל מקום "לא קטלינו משום קדושת השם"{{הערה|גיטין מו, א}}. ויתירה מזו, מכיון שכריתת הברית עם בני חת הייתה תנאי בקנין מערת המכפלה, היה יוצא, שבאם לא היו מקיימים שבועה זו היו חושבים היבוסים שקנינו של אברהם במערת המכפלה בטל למפרע, ובמילא קבורים האבות והאמהות בקבר לא להם{{הערה|ראה פירוש 'תולדות אדם' לספרי ראה יב, יז}}. ו"משום קדושת השם", שלא יחשבו היבוסים שבטל קנינו של אברהם ממערת המכפלה, "לא היו יכולים להכנס" לעיר יבוס מפני שבועה זו, עד שהסירו חשש זה{{הערה|כמבואר בהמשך הדברים בפרקי דר' אליעזר שם}}.


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==