ברוך שמעון שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "=קורות חייו" ב־"=תולדות חייו")
שורה 18: שורה 18:
הרב '''ברוך שמעון שניאורסון''' היה גאון בתורה, [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] טשיבין, חבר במועצת גדולי התורה. שימש במשך תקופה כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. נולד ב[[כ"ה במנחם אב]] [[תרע"ג]] ונפטר ב[[כ"ה בסיוון]] [[תשס"א]] ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
הרב '''ברוך שמעון שניאורסון''' היה גאון בתורה, [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] טשיבין, חבר במועצת גדולי התורה. שימש במשך תקופה כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. נולד ב[[כ"ה במנחם אב]] [[תרע"ג]] ונפטר ב[[כ"ה בסיוון]] [[תשס"א]] ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].


==קורות חייו==
==תולדות חייו==
הרב ברוך שמעון שניאורסון נולד ב[[קראקא]] ביום [[כ"ה במנחם אב]] שנת [[תרע"ג]] לרב יוסף משה שניאורסון (שהיה מצאצאי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונשוי עם צאצאית של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|הרב יוסף משה שניאורסון, אביו של הרב ברוך שמעון, היה בנו של הרב נחום זלמן שניאורסון שהיה אב"ד בצ'רקס שהיה בנו של הרב אהרן משה (בן הרב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]) וחתנו של הרב מרדכי דב מהורנסטייפלייה, נכדו של הרב [[יעקב ישראל מצ'רקס]], חתן [[אדמו"ר האמצעי]].}}. בעריכת ה[[ברית מילה]] נקרא "ברוך" על שם [[ישראל ברוך פוזנר]], אביו של [[אדמו"ר הזקן]] ו"שמעון" על שם סבו (אבי אמו). בהיותו בן שלוש עשרה נסע להתברך מפי ה[[אדמו"ר]] מ[[בעלז]], רבי יששכר דוב רוקח, שקירבו ונתן לו לעלות ל'מפטיר' בבית הכנסת הגדול, דבר שהיה מאוד לא שגרתי אצלו.
הרב ברוך שמעון שניאורסון נולד ב[[קראקא]] ביום [[כ"ה במנחם אב]] שנת [[תרע"ג]] לרב יוסף משה שניאורסון (שהיה מצאצאי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונשוי עם צאצאית של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|הרב יוסף משה שניאורסון, אביו של הרב ברוך שמעון, היה בנו של הרב נחום זלמן שניאורסון שהיה אב"ד בצ'רקס שהיה בנו של הרב אהרן משה (בן הרב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]) וחתנו של הרב מרדכי דב מהורנסטייפלייה, נכדו של הרב [[יעקב ישראל מצ'רקס]], חתן [[אדמו"ר האמצעי]].}}. בעריכת ה[[ברית מילה]] נקרא "ברוך" על שם [[ישראל ברוך פוזנר]], אביו של [[אדמו"ר הזקן]] ו"שמעון" על שם סבו (אבי אמו). בהיותו בן שלוש עשרה נסע להתברך מפי ה[[אדמו"ר]] מ[[בעלז]], רבי יששכר דוב רוקח, שקירבו ונתן לו לעלות ל'מפטיר' בבית הכנסת הגדול, דבר שהיה מאוד לא שגרתי אצלו.