משה הורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''משה הכהן הורנשטיין''' היה חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]] ובנם של הנגיד זלמן שאול הורנשטיין מחשובי [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ואמו מרת אסתר הינדה לאנדו, אשתו היתה מרת חיה מושקא (מוסיא).

רעייתו מרת '''חיה מושקא''' הייתה בתם הצעירה של [[אדמו"ר המהר"ש]] ומרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]]. כש[[אדמו"ר המהר"ש]] הסתלק, היא היתה נערה צעירה ולכן את שידוכם עשה הרבי הרש"ב מפני שהרבי [[המהר"ש]] נפטר שמונה שנים קודם לכן, וכפי שכותב הרבי הרש"ב:  

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עבור אחותי תחיה, גמרנו השידוך עם מחותנו הר"ז הארנשטיין... ראינו את החתן אחי הרז"א שי' ואני ובחנו אותו בלימוד ומצאנו אותו טוב וישר והוא [[יראת שמים|ירא אלקים]], ותקוותנו שיהיה כלי לקבל [[דא"ח]] גם כן}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שנת [[תרנ"ד]] היא שנה מבורכת בחסידות.. באותו זמן היו כבוד דודיי הרמ"מ שי' ומותני הרב משה שי' (הארנשטין) עסוקים מאוד בלימוד החסידות, דבר שהשפיע הרבה על כמה אברכים, בעלי כשרונות גדולים, שהיו משכילים במדעי עולם, ורחוקים מחסידות, ועל ידי הקביעות בלימוד החסידות התקרבו. מזמן לזמן הם היו נכנסים אל אבי, לשאול ולהתדבר בענינים שונים ממה שלמדו אז. לעיתים קרובות היתה פגישה כזו אורכת כמה שעות}}

* ר' שמואל הורנשטיין - נשא לברינא ממשפחת הגאון הגדול רבי יעקב געזונדהייט (רב ואב"ד ורשה בעהמח"ס תפארת יעקב על מסכת [[גיטין]] ו[[חולין]] ועוד) מנהל מחלקה בקהילה היהודית בורשא. ר' שמואל וזוגתו נספו בגטו ורשה בשנת [[תש"ג]]. ר' שמואל נרצח עקה"ש בגטו ורשה ביום הולדתו בדיוק.

:*יקותיאל יעקב יוסף - אמו שרה נפטרה כשהוא היה בגיל צעיר, לאחר פטירתה גידל יעקב יוסף אצל דודו ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] ו[[הרבנית שיינא]] הוא נרצח בשואה.

קרוב משפחה נוסף, [בן דוד של ר' משה,] היה ר' שלמה הורנשטיין [בן יואל, אחיו של שאול זלמן], שהי' גם [נשוי ל]נכד[ת]ו של האדמו"ר ר' יוסף יצחק מאוורוטש זצ"ל סבו של הרבי הריי"צ נ"ע. [אשתו היתה לאה בת שיינא ברכה דוליצקי, אחותה של הרבנית שטערנא שרה]. ר' שלמה הי' דר בשנותיו האחרונות בארה"ב והיה לו קשר חם עם (הרבי נשיא דורנו) [בית הרב ו]היה מגיע רבות ל770, (הרבי [לא] היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה, ו)להלווי(ה)[תו] נסע הרבי לאיסט סייד שבמנהטן{{הערה|משם התמונה הידועה של הרבי עם האדמו"ר רבי [[מרדכי שלמה פרידמן|מרדכי שלמה מבויאן]].}} משפחת הורנשטיין הייתה מהמשפחות החשובות באוטווצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים{{הערה|כפי שסיפר תלמיד ישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק|תומכי תמימים באוטווצק]] יחיאל הדני שאכל במשך שנתיים אצל משפחת הורנשטיין: אומץ רב אזרתי כדי לדפוק על ביתה של משפחת הורנשטיין ולבקש לסעוד על שולחנה ימים אחדים בשבוע. המשפחה התגוררה בחווילה מפוארת במרכז ה[[עיירה]] שטורים של עצי אורן מקיפים אותה. כשנקשתי על דלת הכניסה, פתח את הדלת רבי משה והזמין אותי להיכנס פנימה. הוא היה גבה קומה ובעל פנים אצילות, וגם התנהגותו היתה אצילית, וכיון ששימש מנהלו של בית היתומים ב[[עיירה]], היה ער למצוקות של ילדים וסיפורו האישי נגע לליבו. תקוותי היתה שהמשפחה תסכים לארחני בשניים מימות השבוע ושתי משפחות נוספות יארחו אותי בימים הבאים, אך רבי משה ורעייתו מרת חיה מושקא בת הרבי מהר"ש התעקשו שאוכל אצלם את כל סעודות השבוע. אני זוכר במיוחד את יחסה החם של הרבנית. נחשבתי בעיניה לבן נוסף, והיא הרעיפה עלי מטוב לבה שהיה נדיר ומעולם לא נתנה לי להרגיש זר אלא תמיד אחד מהמשפחה.  

בית המשפחה היה גם בית ועד לכל אנשי הרוח היהודים מגזע החסידים שחיו בעיר. הם הרבו להתאסף אצלו ואני זוכר שכל הסופרים היהודים מהשורה הראשונה ב[[פולין|פולניה]] היו יושבים עמו ומצפים למוצא פיו. למשל בן דודו של הרבי, הסופר והפסיכולוג [[פישל שניאורסון]].. היה מרבה לפקוד את הבית. דמות שכיחה בין אורחי הבית היה גם הסופר היהודי הגדול דאז זלמן שניאור - ופרט לאלה היית מוצא שם את האורחים הטבעיים - חסידי חב"ד מכל אתר ואתר ומשלחות ציבוריות של קהילות יהודיות מכל רחבי המדינה שנהגו לנפוש באוטווצק.  

משפחת הורנשטיין אף הציעה לי לכבס את בגדיי בביתם. התחושה המשפחתית שהם העניקו לי היתה גדולה עד כדי כך שבימים שהייתי נוסע למשפחתי בורשה, רבי משה דאג שאחותו, גב' לנדאו תיתן לי כסף כדי שאוכל לקנות אוכל בחנות וחלילה לא ארעב. גם היא כמו אחיה היתה אימהית ואכפתית והיה היכר בה שהיא נמנית עם הענף המכובד הזה".}}.