אדם כי יקריב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 46: | שורה 46: | ||
שלב ג. ה"שריפה" באש האלקית היוקדת בלב כל יהודי, היא ה[[אהבה]] העזה שכל יהודי אוהב את ה', אשר "רשפיה רשפי אש שלהבת י-ה", ובשלב זה גם ה[[נפש הבהמית]] שבאדם "נשרפת" ונכללת ב[[אהבת ה']] הבוערת כאש, וכמו שכתוב: "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך וגו'", ואמרז"ל: "בשני יצריך" - שגם [[היצר הרע]] יזדכך ויתהפך מרע לטוב ויאהב את ה'. | שלב ג. ה"שריפה" באש האלקית היוקדת בלב כל יהודי, היא ה[[אהבה]] העזה שכל יהודי אוהב את ה', אשר "רשפיה רשפי אש שלהבת י-ה", ובשלב זה גם ה[[נפש הבהמית]] שבאדם "נשרפת" ונכללת ב[[אהבת ה']] הבוערת כאש, וכמו שכתוב: "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך וגו'", ואמרז"ל: "בשני יצריך" - שגם [[היצר הרע]] יזדכך ויתהפך מרע לטוב ויאהב את ה'. | ||
===הרמז במיני הקרבנות=== | ===הרמז במיני הקרבנות=== | ||
[[קובץ:טלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כבש (בעל חי)|כבש]]לקרבן. | [[קובץ:טלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כבש (בעל חי)|כבש]] לקרבן. מסמל חולשה וחיסרון תוקף בענייני קדושה]] | ||
עבודה זו של חינוך עצמי, צריכה להעשות בדיוק רב וכן בהתאמה מדוקדקת לכל אחד בהתאם לאופיו ומדותיו, וכמו שכתוב: "מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו וגו'" - אלו הם פרטי המדריגות והסוגים השונים של הנפשות הבהמיות הפועלות בבני אדם. | |||
יש מי שמדותיו הבהמיות דומות ל"בקר" - בהמה גסה, ויש מי שמדותיו דומות ל"צאן" - בהמה דקה, ובזה גופא שתי אפשרויות: | יש מי שמדותיו הבהמיות דומות ל"בקר" - בהמה גסה, ויש מי שמדותיו דומות ל"צאן" - בהמה דקה, ובזה גופא שתי אפשרויות: | ||
שורה 57: | שורה 57: | ||
וזהו "'''מכם''' קרבן להויה" - הקרבן יהיה מכם ומעצמכם. | וזהו "'''מכם''' קרבן להויה" - הקרבן יהיה מכם ומעצמכם. | ||
פירוש נוסף | פירוש נוסף: מכם קרבן לה': מכם ובכם תלוי הדבר להיות קרבן לה' - על אף כל הקשיים (האוביקטביים) שבדבר. (בשם ה[[אדמו"ר הריי"צ]]). | ||
ההקדמה והיסוד לפרשת הקרבנות הוא הנאמר בפסוק הראשון: "ויקרא אל משה וגו'". פירש [[רש"י]] שקריאה זו שקדמה לדיבור ה' עם [[משה רבינו]], היא קריאה של חיבה. כי הכח והיכולת של כל אחד מבני ישראל להקריב את עצמו קרבן לה', להכלל באש האלקית ולהתאחד בה', נובע מהקריאה של חיבה הבאה מ[[הקב"ה]] בכבודו ובעצמו אל משה רבינו, ומהיות משה רבינו מאוחד במהותו ו[[עצמותו]] ית'. | ההקדמה והיסוד לפרשת הקרבנות הוא הנאמר בפסוק הראשון: "ויקרא אל משה וגו'". פירש [[רש"י]] שקריאה זו שקדמה לדיבור ה' עם [[משה רבינו]], היא קריאה של חיבה. כי הכח והיכולת של כל אחד מבני ישראל להקריב את עצמו קרבן לה', להכלל באש האלקית ולהתאחד בה', נובע מהקריאה של חיבה הבאה מ[[הקב"ה]] בכבודו ובעצמו אל משה רבינו, ומהיות משה רבינו מאוחד במהותו ו[[עצמותו]] ית'. |