שלוש קליפות הטמאות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(הרחבה) |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
*אופן יניקה ב' - "הגבהה וחוצפה": לפני שהאור - החיות, יורד ומצטמצם ממקורו הוא נמצא בעולם ה"סובב" המקיף על כל העולמות בשווה, בעולם זה אין עדיין הבדל בין אור לחושך, כי [[עולם הסובב]] הינו למעלה, מעלה מהעולמות התחתונים ולכן אין שם התייחסות לחושך וקליפות. ופעמים והקליפות מתעלים ב"חוצפתם" לדרגה זו ועוקפים את כל [[סדר ההשתלשלות]] ויונקים את חיותם משם. אופן זה נמשל ל[[נשר]], כי הנשר אף שאינו עליון במעלה מעופו הינו הגבוה מכל הנבראים. | *אופן יניקה ב' - "הגבהה וחוצפה": לפני שהאור - החיות, יורד ומצטמצם ממקורו הוא נמצא בעולם ה"סובב" המקיף על כל העולמות בשווה, בעולם זה אין עדיין הבדל בין אור לחושך, כי [[עולם הסובב]] הינו למעלה, מעלה מהעולמות התחתונים ולכן אין שם התייחסות לחושך וקליפות. ופעמים והקליפות מתעלים ב"חוצפתם" לדרגה זו ועוקפים את כל [[סדר ההשתלשלות]] ויונקים את חיותם משם. אופן זה נמשל ל[[נשר]], כי הנשר אף שאינו עליון במעלה מעופו הינו הגבוה מכל הנבראים. | ||
למרות שגם בשלוש הקליפות הטמאות ישנה חיות אלוקית, בכל זאת הן נחשבות כרע גמור שאין בו טוב כלל. הסיבה לכך היא כי לאחר ירידת הניצוץ לתוך קליפות אלו הוא נחשך כל כך עד שנעשה בעצמו כמו רע, בדוגמת לשון חז"ל{{הערה|חולין ק, א.}} (לגבי מאכל איסור שהתערב בהיתר במקרים מסויימים): "חתיכה נעשית נבילה"{{הערה|שם=תקז|1=ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/507.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג', תקז].}}. | החיות האלוקית שבקליפות הטמאות, דוקא בגלל שירדה כל כך למטה, הרי זו הוכחה שבשרשה היא גבוהה יותר מהחיות שבקליפת נוגה (כי "כל הגבוה יותר נופל למטה יותר"). מסיבה זו, הדברים שמקבלים חיותם מקליפות אלו הם בתוקף יותר. ולכן, באופנים שבהם ניתן להעלות מקליפות אלו לקדושה, הרי זו עליה גדולה ביותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/2/17/191a.htm דרך מצותיך קצא, א]. אגרות קודש ח"ג תקטז הנ"ל.}}. | ||
אך למרות שגם בשלוש הקליפות הטמאות ישנה חיות אלוקית, בכל זאת הן נחשבות כרע גמור שאין בו טוב כלל. הסיבה לכך היא כי לאחר ירידת הניצוץ לתוך קליפות אלו הוא נחשך כל כך עד שנעשה בעצמו כמו רע, בדוגמת לשון חז"ל{{הערה|חולין ק, א.}} (לגבי מאכל איסור שהתערב בהיתר במקרים מסויימים): "חתיכה נעשית נבילה"{{הערה|שם=תקז|1=ראה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=111 ספר המאמרים עת"ר ע' קג]. [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/16/770.htm המשך תער"ב, ח"ב, ע' תשע]. [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/507.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג', תקז].}}. | |||
===עם ישראל משפיעים על חיות הקליפות=== | ===עם ישראל משפיעים על חיות הקליפות=== | ||
| שורה 33: | שורה 35: | ||
==העלאת שלוש הקליפות הטמאות== | ==העלאת שלוש הקליפות הטמאות== | ||
בניגוד לקליפת נוגה, | מכיון שהניצוץ האלוקי שבקליפות הטמאות נחשך כל כך ונעשה כמו רע, לכן בניגוד לקליפת נוגה, מה שקשור לקליפות הטמאות אי אפשר להעלותו לקדושה. ולכן מאכל האסור באכילה, גם אם יהודי יברך עליו ויעבוד את ה' בכח האכילה, עדיין לא יהיה ניתן להעלות את [[ניצוצות הקדושה]] משלוש קליפות הטמאות לקדושה. ולכן נקראים ענינים אלו בשם "איסורים" - מכיון שאסורים וקשורים בידי הקליפות, ואינם יכולים לעלות משם{{הערה|בכל הנ"ל ראה [[תניא]] פרקים ז'-ח'.}}. | ||
דרך הפעולה של יהודי ביחס לקליפות אלו הוא באופן של דחיה - "שבירתן זהו טהרתן". על ידי שיהודי מתגבר על הקליפה ושוברה - הרי ניצוץ האלוקות שבה עולה לקדושה{{הערה|1=ראה באריכות ב[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/17/167.htm שיחת ש"פ תבוא תשי"ג], איך ייתכן ששבירה נחשבת "טהרה".}}. ולכן, בעת [[תפילת שמונה עשרה]] בברכת "ולמלשינים", בין תיבות "תעקר תשבר ותמגר" לתיבת "ותכניע", נהוג לעשות הפסקה - כיון שג' התיבות הראשונות הם כנגד ג' הקליפות הטמאות, שצריכים עקירה לגמרי, מה שאין כן תיבת "ותכניע", שהיא כנגד קליפת נוגה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ו טבת|היום יום כ"ו טבת]].}}. | |||
דחיה זו של הקליפות היא בבחינת "אכזריות", מכיון שהיהודי דוחה (לא רק את הקליפה עצמה, אלא גם) את הניצוץ שבקליפה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/6d.htm לקוטי תורה שיר השירים ו, ד]. דרך מצותיך קצא, א הנ"ל.}}. | |||
התיקון של שלוש קליפות הטמאות יהיה רק בביאת משיח צדקנו, כאשר יעבור הרע מהעולם ו[[בלע המוות|יתבטל המוות]], שאז יתבטלו לגמרי הקליפות הטמאות והניצוץ האלוקי שבהם יצא מהשביה{{הערה|תניא פרק ז'.}}. | |||
אמנם, גם בזמן הזה, ישנן כמה אפשרויות (נדירות) להעלות לקדושה גם דבר האסור שמשלוש קליפות הטמאות{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ' שיחת בראשית א' ס"ה-ו', שהעלאה זו אינה אפשרית מצד התורה, אלא רק מצד הקב"ה עצמו שלמעלה מהתורה; ולכן, טוענים על כך אומות העולם "לסטים אתם".}}: | |||
אפשרות אחת היא על ידי [[תשובה]] מאהבה - שאז "זדונות נעשים לו כזכיות". מכיון שתשובה זו פועלת עליו צימאון כל כך חזק לקב"ה, דוקא בגלל היותו שקוע בקליפות הטמאות - לכן, אותן קליפות ש"בזכותן" התאפשר הצימאון לאלוקות, נחשבים כהכנה לצימאון זה, וזו העליה שלהם{{הערה|יומא פו, ב. וראה תניא שם. לקוטי שיחות חלק י"ז שיחת אחרי ב' ס"ב (ע' 183) ואילך.}}. אך תשובה רגילה, שאינה מאהבה כזו ואין בה צמאון זה, אינה מועילה להוציא את הניצוץ מהקליפות{{הערה|תניא שם. אבל ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/38/index.htm ד"ה דבר אל כל עדת בנ"י קדושים תשכ"א] הערה 55.}}. | |||
כמו כן, כאשר יהודי נמצא במצב שמותר לו לאכול דבר זה, כגון חולה במצב של [[פיקוח נפש]] או שהאיסור מתבטל בשישים - אזי החיות האלוקית עולה לקדושה{{הערה|שם=תקז}}. | |||
[[גר]] שהתגייר (שהחיות שלו קודם לכן היתה מקליפות הטמאות), מעלה עמו גם כן ניצוצות מקליפות הטמאות{{הערה|סה"מ עת"ר שם. אגרות קודש ח"ג תקז הנ"ל. ושם באגרת תקטז הנ"ל נשאר בצ"ע: "עצ"ע ובירור איך הוא בגר, יפת תואר, עבד כנעני, קדלי דחזירי כשהותרו וכיו"ב, ואכ"מ".}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||