תקנת לימוד הרמב"ם: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 65: שורה 65:


"וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד הרמב"ם, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר [[הרמב"ם]] באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסוים, כך שסיימו את לימוד [[הרמב"ם]] בסמיכות ליום הולדתו של [[הרמב"ם]] השתא".
"וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד הרמב"ם, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר [[הרמב"ם]] באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסוים, כך שסיימו את לימוד [[הרמב"ם]] בסמיכות ליום הולדתו של [[הרמב"ם]] השתא".
==זמן הלימוד==
לגבי זמן הלימוד אומר הרבי{{הערה|שיחת ש"פ וארא תשמ"ט אות ו' - [[מוגה]]}} שמאחר והתורה היא למעלה מהזמן, ואעפ"כ היא נמשכת ובאה בגדרי הזמן, שהרי חלק מסויים מהתורה שייך ליום זה דוקא, כמו, שיעור היומי ברמב"ם, ועד"ז כשיו"ל ספר חדש בענין לימוד התורה, הרי מצד גודל החביבות דדבר חדש, יש ללמוד את אותו ענין עכ"פ בספר חדש זה.
ובהערה שם הרבי מפרט את הזמן המדוייק (בנוסף לכך שאומרים אותו באותו היום) בו אומרים את הרמב"ם: יש להשתדל ללמוד את השיעורים היומיים במשך היום, ואם מאיזו סיבה לא הספיקו ללמדם במשך היום, יכולים וצריכים להשלימם בלילה עד חצות, ואם לא הספיקו להשלימם עד חצות, יכולים וצריכים להשלימם עד שיעלה עמוד השחר, כמו הקטר חלבים ואיברים ש"משתדלין להקטיר הכל ביום, חביבה מצוה בשעתה" ואם לא הספיק ביום - מצוותן עד שיעלה עמוד השחר והסיבה שאמרו חכמים עד חצות היא רק בכדי להרחיק את האדם מהעבירה.


==מהדורות רמב"ם שיצאו בקשר לתקנה==
==מהדורות רמב"ם שיצאו בקשר לתקנה==