שיעורי לימודי הדת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
מחנה ישראל החל לפעול על מנת לנצל שעה זו בהוראת ולימוד יהדות, השעה הינה השעה האחרונה ביום רביעי ומכאן שמה הנפוץ "מיטוואך שעה" (שעת יום רביעי). | מחנה ישראל החל לפעול על מנת לנצל שעה זו בהוראת ולימוד יהדות, השעה הינה השעה האחרונה ביום רביעי ומכאן שמה הנפוץ "מיטוואך שעה" (שעת יום רביעי). | ||
במסגרת זו היו יוצאים תלמידי התמימים ללמד יהדות ברחבי ניו יורק והסביבה. עם הזמן התפתח ארגון זה ל[[מסיבות שבת]]. בשנת תשל"ו עם הכרזת [[מבצע חינוך]] קיבל ארגון זה תנופה והתבסס, | במסגרת זו היו יוצאים תלמידי התמימים ללמד יהדות ברחבי ניו יורק והסביבה. עם הזמן התפתח ארגון זה ל[[מסיבות שבת]]. בשנת תשל"ו עם הכרזת [[מבצע חינוך]] קיבל ארגון זה תנופה והתבסס<ref>סוקר בהרחבה בספר "שיעורי לימוד הדת סקירה היסטורית של המוסד להגנת והרחבת חינוך הנוער היהודי בארצות הברית". הספר הופיע בהוצאת ה'מרכז לעניני חינוך' בשנת תשס"ו (בן 263 עמודים) בלשון הקודש לצד אנגלית, ומתוכו יובאו כאן ניצוצות.</ref>. | ||
במשך השנים עברה הפעילות לאחריות [[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]. | במשך השנים עברה הפעילות לאחריות [[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בשנים בהם [[ל"ג בעומר]] חל ביום ראשון, אחראי הארגון על עריכת ה'[[פאראד]]' מול [[770]], בו נחסמת שדירת [[איסטערן פארקווי]] לתנועה ועשרות אלפי ילדים עוברים מול פניו של [[הרבי]] בליווי מוצגים ושלטים עם מסרים יהודיים. | בשנים בהם [[ל"ג בעומר]] חל ביום ראשון, אחראי הארגון על עריכת ה'[[פאראד]]' מול [[770]], בו נחסמת שדירת [[איסטערן פארקווי]] לתנועה ועשרות אלפי ילדים עוברים מול פניו של [[הרבי]] בליווי מוצגים ושלטים עם מסרים יהודיים. | ||
==שנות היסוד== | |||
בהתוועדות יום שמחת-תורה תשט"ז ('תורת מנחם' כרך טו עמ' 159) דיבר הרבי בכאב על העדר ההשתתפות הראויה בעבודת מוסדות חב"ד. הרבי מנה ופירט אחד אחד את המוסדות החשובים של חמיו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כשבין "תומכי תמימים" ל"בית רבקה" מופיע "שעורי לימוד הדת" – שעה שבועית ללימוד יהדות עם ילדי בתי הספר הממלכתיים: | בהתוועדות יום שמחת-תורה תשט"ז ('תורת מנחם' כרך טו עמ' 159) דיבר הרבי בכאב על העדר ההשתתפות הראויה בעבודת מוסדות חב"ד. הרבי מנה ופירט אחד אחד את המוסדות החשובים של חמיו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כשבין "תומכי תמימים" ל"בית רבקה" מופיע "שעורי לימוד הדת" – שעה שבועית ללימוד יהדות עם ילדי בתי הספר הממלכתיים: | ||
| שורה 26: | שורה 27: | ||
בין העניינים המיוחדים שעסק בהם היה – חינוך ילדים יהודים, לימוד התורה עם תינוקות של בית רבן, כולל ובמיוחד – ילדים יהודים שנמצאים (לעת-עתה) בבתי ספר ממלכתיים ("פאבליק סקולס"), על-ידי-זה שקבע להם שיעורים בלימוד התורה, "שיעורי-לימוד-הדת" (של"ה), כשמו של המוסד אשר עמד בראשו, ועסק בזה בתוקף ומסירות נפש, שמבלי הבט על המניעות ועיכובים שהיו מצד חוקי המדינה הוא לא התפעל והצליח לקבל רשיון מיוחד לקבוע את שיעורי לימוד הדת, ודרכו התארגנו שיעורי תורה במאות מקומות... | בין העניינים המיוחדים שעסק בהם היה – חינוך ילדים יהודים, לימוד התורה עם תינוקות של בית רבן, כולל ובמיוחד – ילדים יהודים שנמצאים (לעת-עתה) בבתי ספר ממלכתיים ("פאבליק סקולס"), על-ידי-זה שקבע להם שיעורים בלימוד התורה, "שיעורי-לימוד-הדת" (של"ה), כשמו של המוסד אשר עמד בראשו, ועסק בזה בתוקף ומסירות נפש, שמבלי הבט על המניעות ועיכובים שהיו מצד חוקי המדינה הוא לא התפעל והצליח לקבל רשיון מיוחד לקבוע את שיעורי לימוד הדת, ודרכו התארגנו שיעורי תורה במאות מקומות... | ||
השורות האלה היו תמצית סיפורו של ארגון 'שיעורי לימוד הדת', | השורות האלה היו תמצית סיפורו של ארגון 'שיעורי לימוד הדת', שנ | ||
את המוסד "של"ה" – "שיעורי לימוד הדת" או בשמו הנפוץ "ועד מגיני ומרחיבי חינוך הכשר" ייסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, במסגרת ה"מרכז לענייני חינוך", בהנהלת חתנו כ"ק אדמו"ר נשיא-דורנו. מטרת הארגון היתה לתת שיעורי תורה ויהדות למאות ואלפי בני ובנות ישראל שלמדו בבתי ספר עממיים בארצות הברית. זאת, במסגרת תוכנית שעת החופש של ניו-יורק רבתי. | את המוסד "של"ה" – "שיעורי לימוד הדת" או בשמו הנפוץ "ועד מגיני ומרחיבי חינוך הכשר" ייסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, במסגרת ה"מרכז לענייני חינוך", בהנהלת חתנו כ"ק אדמו"ר נשיא-דורנו. מטרת הארגון היתה לתת שיעורי תורה ויהדות למאות ואלפי בני ובנות ישראל שלמדו בבתי ספר עממיים בארצות הברית. זאת, במסגרת תוכנית שעת החופש של ניו-יורק רבתי. | ||