צרפת: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הגהה)
שורה 12: שורה 12:
שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.
שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.


אדמו"ר מהר"ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה.
אדמו"ר מהר"ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ"ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו"ל.
 
סיפור מפורסם מביקורו של אדמו"ר מהר"ש בפאריז הוא הסיפור אשר [[הרבי]] סיפר כמה פעמים על היהודי ששתה [[יין]] נסך ו[[אדמו"ר המהר"ש]] קירב אותו{{הערה|1=וכך נכתב ב[[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]] אשר חיברו אדמו"ר בשנת תש"ז: "פעם נסע אדמו"ר מהר"ש לפאריז ונסעו איתו הגבאים ר' לויק ופנחס לייב, ר"מ מאנעסזאן ור' ישעי' בערלין באו אז גם כןלפאריז. כשבאו לפאריז שאל ר"י בערלין, דוד, איפה נוסעים? ויענה אדמו"ר מהר"ש "לאלכסנדר האטל" [=מלון] (א' מהמלנות הכי גדולים ובו התאכסנו מלכים ובני מלכים וכיו"ב)... כשבאו למלון ביקש שיתנו לו שורת [[חיידר|חדרים]] טוב ויענהו שישנו פנוי ומחירו ליום 200 פראנק, שאל אם יש טוב מזה ובאותה הדיוטא שבה נמצאים גם כן חדרי המשחק ויענהו שיש שורת [[חיידר|חדרים]] פנוי גם בדיוטא זו, אבל הוא ביוקר יותר. ושכר דירה של ג' חדרים... לאחר איזה שעות הלך אדמו"ר מהר"ש אל החדר שמשחקים שם בקוביא, וישב אצל אברך א' ששחק בקלפים, ומזמן לזמן שתה [[יין]] מכוסו, וינח אדמו"ר מהר"ש ידו על כתף האברך ויאמר לו: "יונגערמאן [[יין]] נסך אסור לשתות", אחר כך אמר עוה"פ: "יין נסך מטמטם המוח והלב, זיי א איד". ויסיים: "לילה טוב" וילך לחדרו, והי' אדמו"ר מהר"ש בהתרגשות גדולה... אחר איזה שעות בא האברך הנ"ל ושאל איפה נמצא זה האיש שדיבר איתו, ויכנס אל אדמו"ר מהר"ש ושהה אצלו זמן רב, ולמחרת נסע אדמו"ר מהר"ש משם. אדמו"ר מהר"ש אמר אחר כך שזה כמה דורות שלא היתה [[נשמה]] טהורה כזו אלא שהיתה בעמקי הקליפות. האברך הנ"ל הוא ראש משפחת ק. בצרפת, משפחת יראים וחרדים.}}.
 
כמו"כ ידוע אשר בשנת [[תרכ"ח]] נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו"ל.


== בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ==
== בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ==
בירורה של מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו"ר הרש"ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם "בנה הבנין דהמשך הידוע תער"ב", כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע"ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא"ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם ("ווערט די וועלט ליכטיקער") - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז.
הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו"ר הרש"ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם "בנה הבנין דהמשך הידוע תער"ב", כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע"ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא"ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם ("ווערט די וועלט ליכטיקער") - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולשמוע [[דא"ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.
 
באחד מביקוריו של אדמו"ר הרש"ב הלך לבקר במוזיאון ה"לובר" שבפאריז, ושהה שם למשך כמה שעות, ביחוד התעכב במחלקת הציורים. והסתכל בציור קריעת ים סוף ""כשעה ושתיים ונזלו דמעות מעיניו", כמו"כ ראה שם ג' ציורים מאת הצייר 'רפאל': א) "ציור ממלחמה לכל פרטי'". ב) "[[שדה]] זרועה ושבלים צומחים בה, האויר טוב והשמש זורחת בכל תוקפה, ועל ראש שבולת אחד עומד עוף קטן". ג) "מחזה בית המשפט שבשנים קדמוניות. אולם השופטים, עמידת הנידונים, הקטיגור והסניגור, נאומו של הקטגור ודרישתו בפס"ד מיתן על הנידון. ופתאום נכנס בנו של הנידון בטענות להצדיק את אביו. על פני הנידון ניכר שני הקצוות: הסכנה המרחפת עליו, והתענוג שבנו טוען להצילו ממיתה" ומזה לומד אדמו"ר הרש"ב הוראות בעבודת ה'.
 
באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולשמוע [[דא"ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.


ועד אשר בהיות אדמו"ר (הרש"ב) ביחד עם בנו אדמו"ר הריי"צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו"ר הריי"צ: ".. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית.."
ועד אשר בהיות אדמו"ר (הרש"ב) ביחד עם בנו אדמו"ר הריי"צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו"ר הריי"צ: ".. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית.."
שורה 95: שורה 87:
כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי"צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.  
כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי"צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.  


לאחר [[י"א שבט תשי"א|קבלת הנשיאות]] שלח הרבי הרבה שלוחים לצרפת.
אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.
 
אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.


בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי בשירת ה"מרסלייז" (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות "[[האדרת והאמונה]]" ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב"ד]].
בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי בשירת ה"מרסלייז" (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות "[[האדרת והאמונה]]" ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב"ד]].