שלום דובער גורליק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
פעם אחת כשהיה כבן 15, למד עם ר' אליהו את סוף פרק ח' בתניא - שם מבואר שחכמות חיצוניות (הלימודים בבית הספר...) מטמאים את חב"ד שבנפש, שזה חמור מתאוות עוה"ז, שמטמאות רק את המדות שבנפש - בדרכו, לאחר מכן, לבית הספר עם תיקו על כתיפו, חשב לעצמו: "איך ייתכן שספרים אלו, הטומאה הכי גדולה, נמצאים בתיקי?" - בסמרקנד עברה תעלת מים (לשתי') לאורך העיר, ובו-במקום, בלי לחשוב פעמיים, פתח את תיקו וזרק את כל ספרי הלימוד אל תעלת המים... | פעם אחת כשהיה כבן 15, למד עם ר' אליהו את סוף פרק ח' בתניא - שם מבואר שחכמות חיצוניות (הלימודים בבית הספר...) מטמאים את חב"ד שבנפש, שזה חמור מתאוות עוה"ז, שמטמאות רק את המדות שבנפש - בדרכו, לאחר מכן, לבית הספר עם תיקו על כתיפו, חשב לעצמו: "איך ייתכן שספרים אלו, הטומאה הכי גדולה, נמצאים בתיקי?" - בסמרקנד עברה תעלת מים (לשתי') לאורך העיר, ובו-במקום, בלי לחשוב פעמיים, פתח את תיקו וזרק את כל ספרי הלימוד אל תעלת המים... | ||
בכתה לא שאלו שאלות (איפה הספר שלך וכדו'), אבל כשהגיע לביתו, פתחה אימו - מרת ביילא (ברטה) גורליק ע"ה - את תיקו, ונחרדה לראות כי התיק ריק!... במענה לשאלתה, השיב כי נתן את הספרים לאחד מחבריו בהשאלה, וזה לא החזירם. | בכתה לא שאלו שאלות (איפה הספר שלך וכדו'), אבל כשהגיע לביתו, פתחה אימו - מרת ביילא (ברטה) גורליק ע"ה - את תיקו, ונחרדה לראות כי התיק ריק!... במענה לשאלתה, השיב כי נתן את הספרים לאחד מחבריו בהשאלה, וזה לא החזירם {{הערה|1=את הסיפור לא סיפר משך כל חייו, עד סמוך לפטירתו - אז סיפרוֹ לאחדים מנכדיו.}}. | ||
בהיותו כבן 30, הלך [[השתטחות|להשתטח]] על [[אוהל|ציונו]] של [[ר' לוי'ק]] באלמא אטא שיצליח לצאת מרוסיה, ואכן זמן קצר לאחר מכן קיבל היתר יציאה ועלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] יחד עם משפחתו. | בהיותו כבן 30, הלך [[השתטחות|להשתטח]] על [[אוהל|ציונו]] של [[ר' לוי'ק]] באלמא אטא שיצליח לצאת מרוסיה, ואכן זמן קצר לאחר מכן קיבל היתר יציאה ועלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] יחד עם משפחתו. | ||