דירת עכו"ם כדירת בהמה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==חקירת הצמח צדק== | ==חקירת הצמח צדק== | ||
הצמח צדק אומר כי מדברי המשנה משמע, שגם אם יהודים רבים מתגוררים בדירה אחת, אין בכך בעיה ואין הם מחוייבים בעירוב חצירות, מכיון שהדבר נחשב כאילו יהודי אחד מתגורר עם גוי אחד (וכמו שפוסק הגהות מיימוני בשם ר"י). ומקשה הצמח צדק והלא הטעם שאין מצוי שמתגורר יהודי אחד עם גוי אחד הוא מפני סכנה אבל כאן שיש יהודים רבים אין סכנה ממילא מצוי הדבר כן, ולמה לא תיקנו חז"ל עירוב חצרות? | [[אדמו"ר הצמח צדק]] (בחידושיו על ערובין פ"ו) אומר כי מדברי המשנה משמע, שגם אם יהודים רבים מתגוררים בדירה אחת, אין בכך בעיה ואין הם מחוייבים בעירוב חצירות, מכיון שהדבר נחשב כאילו יהודי אחד מתגורר עם גוי אחד (וכמו שפוסק הגהות מיימוני בשם ר"י). ומקשה הצמח צדק והלא הטעם שאין מצוי שמתגורר יהודי אחד עם גוי אחד הוא מפני סכנה אבל כאן שיש יהודים רבים אין סכנה ממילא מצוי הדבר כן, ולמה לא תיקנו חז"ל עירוב חצרות? | ||
על כרחך - אומר הצמח צדק - יש לבאר כי תקנת חז"ל בעירוב חצרות היתה שהגוי לא יוכל לחייב עירוב חצרות, ורק במקרה שיש שני דירות, כך שיש בלאו הכי תקנת עירוב חצרות מצד שני היהודים, אזי תיקנו חז"ל שגם הגוי יאסור על שני היהודים בדירתו. אבל במקרה שיהודים רבים מתגוררים בדירה אחת, ומצד עצמם הם נחשבים כאחד לא תיקנו חז"ל תקנת עירוב חצרות. הלחם משנה מבאר כי דין זה נלמד מדברי המשנה "עד שיהיו... אוסרים זה על זה". | על כרחך - אומר הצמח צדק - יש לבאר כי תקנת חז"ל בעירוב חצרות היתה שהגוי לא יוכל לחייב עירוב חצרות, ורק במקרה שיש שני דירות, כך שיש בלאו הכי תקנת עירוב חצרות מצד שני היהודים, אזי תיקנו חז"ל שגם הגוי יאסור על שני היהודים בדירתו. אבל במקרה שיהודים רבים מתגוררים בדירה אחת, ומצד עצמם הם נחשבים כאחד לא תיקנו חז"ל תקנת עירוב חצרות. הלחם משנה מבאר כי דין זה נלמד מדברי המשנה "עד שיהיו... אוסרים זה על זה". | ||