עירוי חמין לצוננין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 9: שורה 9:
שלשת שיטות ישנן במשנה:
שלשת שיטות ישנן במשנה:


שיטה אחת היא שיטת רש"י, שהחילוק בין המשנה לסיפא הוא שברישא מדובר בכלי ראשון ובסיפא מדובר בכלי שני. ומכיון שכך נמצא שהחילוק שנאמר בגמרא לגבי הסיפא, "אמר אביי הכי קאמר המיחם שפינהו ויש בו מים חמין לא יתן לתוכו מים מועטין בשביל שיחומו אבל נותן לתוכו מים מרובים כדי להפשירן", הוא בכלי שני, שמותר לשפוך בו מים מרובים. נמצא שמותר לשפוך מים חמים לתוך צוננין משום ש"תתאה גבר" אבל להיפך אסור.  
שיטה אחת היא שיטת רש"י, שהחילוק בין המשנה לסיפא הוא שברישא מדובר בכלי ראשון ובסיפא מדובר בכלי שני. ומכיון שכך נמצא שהחילוק שנאמר בגמרא לגבי הסיפא, "אמר אביי הכי קאמר המיחם שפינהו ויש בו מים חמין לא יתן לתוכו מים מועטין בשביל שיחומו אבל נותן לתוכו מים מרובים כדי להפשירן", הוא בכלי שני, שמותר לשפוך בו מים מרובים. נמצא שמותר לשפוך מים חמים לתוך צוננין משום ש"תתאה גבר" אבל להיפך אסור.  


ולפי דברי רבי שמעון בן מנסיא שאוסר, משום שההיתר הוא רק לשפוך מים חמים מועטים לתוך מים צוננים, אבל לא מים מרובים. לפי שיטה זו עצמה יש שני דיעות: יש אומרים שההלכה היא כתנא קמא וממילא אין חילוק בין מים מרובים למועטין. ולפי הרי"ף שפוסק כרבי שמעון בן מנסיא ולפי זה יש חילוק בין מים מרובים למועטין.
ולפי דברי רבי שמעון בן מנסיא שאוסר, משום שההיתר הוא רק לשפוך מים חמים מועטים לתוך מים צוננים, אבל לא מים מרובים. לפי שיטה זו עצמה יש שני דיעות: יש אומרים שההלכה היא כתנא קמא וממילא אין חילוק בין מים מרובים למועטין. ולפי הרי"ף שפוסק כרבי שמעון בן מנסיא ולפי זה יש חילוק בין מים מרובים למועטין.