ליקוטי אמרים - פרק ג': הבדלים בין גרסאות בדף

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 ==סיכום==
+הכרנו כאן את מבנה המידות והשכל למרות שלא בהרחבה יתירה כי אין כאן מקומו אלא הובא לצורך הבנת ההמשך. לכן ניתן כאן רק הסבר חלקי על השפעת המוחין על המידות. ודבר זה יתבאר בהמשך התניא.
+בפרק זה למדנו שכל בחינה ומדרגה מנפש רוח ונשמה כלולה מעשר בחינות כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן, ונחלקות לשתים שכל ומידות השכל הוא חכמה בינה שהם מפעילות את ההתבוננות והדעת הוא המקור למידות אהבה ויראה וענפיהם. שהם תוצאה מולדת מהתבוננות של המוחין.
+ולשלמות ההבנה נציג כאן את מבנה הכוחות והמידות ללא הרחבת הביאור ורק לצורך הכרת הנושא עד שילמד בצורה עניינית במקומו.
+המקובלים נוהגים להציג את מבנה הספירות:
+מעל המוחין וחוצה להם ומעליהם: כתר – המורכב משלוש בחינות המפעילות אותו מלמעלה למטה: א. אמונה – ב. תענוג – ג. רצון
+המוחין: א. חכמה – אותיות “כח מה” שענינה בפנימיות הוא – ביטול מלשון הכתוב בשמות פרק טז פסוק (ז) וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְהֹוָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל יְהֹוָה וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ:. ב. בינה – שענינה בפנימיות הוא – שמחה – מלשון הכתוב בתהילים פרק קיג’ פסוק ט’ אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. ג. דעת – יחוד מלשון הכתוב בבראשית פרק ד’ פסוק א’ וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָה היינו ההתקשרות עם הדבר.
+המידות: א. חסד – ענינו בפנימיות הוא אהבה. ב. גבורה – שענינה בפנימיות הוא – יראה. ג. תפארת – רחמים. ד.  נצח – ביטחון. ה. הוד – תמימות. ו. יסוד – אמת. ז.  מלכות – שפלות.
 ==צילום דפוס התניא==

ליקוטי אמרים - פרק ג': הבדלים בין גרסאות בדף

תפריט ניווט