ישיבת תורה ודעת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – " תרפ"ט " ב־" תרפ"ט ") |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
עם סיום מחזור הלימודים הראשון של בוגרי בית הספר שלמדו בו 12 שנים, החליט הרב מנדלוביץ' להקים את המתיבתא בה ישולבו לימודי קודש ולימודים תיכוניים ברוח יהדות מסורתית, ובשל התנגדותם של חברי ועד הנהלת המוסד, הקים זאת בסיועו של הרב וילהלם ומר אברהם לואין, שרכשו לשם כך מבנה בסמטת בדפורד. הקמת מוסד זה היה ראש החץ שאפשר גם להורים אמריקאים שדאגו לעתיד הכלכלי של ילדיהם לשלוח את ילדיהם לבית ספר יהודי. | עם סיום מחזור הלימודים הראשון של בוגרי בית הספר שלמדו בו 12 שנים, החליט הרב מנדלוביץ' להקים את המתיבתא בה ישולבו לימודי קודש ולימודים תיכוניים ברוח יהדות מסורתית, ובשל התנגדותם של חברי ועד הנהלת המוסד, הקים זאת בסיועו של הרב וילהלם ומר אברהם לואין, שרכשו לשם כך מבנה בסמטת בדפורד. הקמת מוסד זה היה ראש החץ שאפשר גם להורים אמריקאים שדאגו לעתיד הכלכלי של ילדיהם לשלוח את ילדיהם לבית ספר יהודי. | ||
בשנת תרפ"ט התפטר הרב מנדלוביץ' מתפקידו ומנהלי הישיבה תרו אחר מנהל רוחני, וכשנודע על כך לר' [[ישראל ג'ייקובסון]] הפעיל את השפעתו של ר' [[ניסן טלושקין]] בכדי שייבחר הרב [[משה דובער ריבקין]]. הרב ריבקין הצליח מאוד בהעלאת רמת הלימוד בישיבה, אך לא הצליח כל כך לעמוד בפרץ הרוחות הרעות שזימנו פיגעי הזמן בארה"ב, וכעבור מספר שנים החליט הרב מנדלוביץ' לחזור לנהל את הישיבה ולאחר דין תורה הרב ריבקין פינה את משרתו עבור הרב מנדלוביץ'{{הערה|[[זכרון לבני ישראל (ספר)|זכרון לבני ישראל]] פרק כ"ו.}}. | בשנת [[תרפ"ט]] התפטר הרב מנדלוביץ' מתפקידו ומנהלי הישיבה תרו אחר מנהל רוחני, וכשנודע על כך לר' [[ישראל ג'ייקובסון]] הפעיל את השפעתו של ר' [[ניסן טלושקין]] בכדי שייבחר הרב [[משה דובער ריבקין]]. הרב ריבקין הצליח מאוד בהעלאת רמת הלימוד בישיבה, אך לא הצליח כל כך לעמוד בפרץ הרוחות הרעות שזימנו פיגעי הזמן בארה"ב, וכעבור מספר שנים החליט הרב מנדלוביץ' לחזור לנהל את הישיבה ולאחר דין תורה הרב ריבקין פינה את משרתו עבור הרב מנדלוביץ'{{הערה|[[זכרון לבני ישראל (ספר)|זכרון לבני ישראל]] פרק כ"ו.}}. | ||
בשנת [[תרצ"ד]] הצטרף לצוות הישיבה הרב שלמה היימן, | בשנת [[תרצ"ד]] הצטרף לצוות הישיבה הרב שלמה היימן, | ||