רי"ף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 49: | שורה 49: | ||
אפילו בעל המאור שכתב חיבור השגות על הרי"ף כותב:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...איני צריך להרבות בגדולתו ובחכמתו כי היא גלויה לכל בעלי עינים כשמש בחצי השמים וכנפי צדקותיו בחבור הלכותיו פרושות על כל דורותיו ועל כל דורות הבאים אחריו כי לא נעשה עוד ספר יפה כמוהו בתלמוד אחר חתימתו...}}{{הערה|בהקדמה לספרו המאור.}}. | אפילו בעל המאור שכתב חיבור השגות על הרי"ף כותב:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...איני צריך להרבות בגדולתו ובחכמתו כי היא גלויה לכל בעלי עינים כשמש בחצי השמים וכנפי צדקותיו בחבור הלכותיו פרושות על כל דורותיו ועל כל דורות הבאים אחריו כי לא נעשה עוד ספר יפה כמוהו בתלמוד אחר חתימתו...}}{{הערה|בהקדמה לספרו המאור.}}. | ||
ר׳ דוד בן זמרא (הרדב״ז) כתב כי הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד. | ר׳ דוד בן זמרא (הרדב״ז) כתב כי{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד}}. | ||
אין פלא איפוא, כי בימי ה[[ראשונים]] התייחסו החכמים אל הרי״ף בכבוד גדול ובהערכה יוצאת מגדר הרגיל. הם בטאו את הערכתם בכך שכינוהו ״הגאון רבינו יצחק״ או, בקיצור, הגאון. פירוש הדבר שהם כאילו הוציאו אותו מתקופתו והעניקו לו תואר גאון, כפי שהיה לגאוני בבל בשעתם. | אין פלא איפוא, כי בימי ה[[ראשונים]] התייחסו החכמים אל הרי״ף בכבוד גדול ובהערכה יוצאת מגדר הרגיל. הם בטאו את הערכתם בכך שכינוהו ״הגאון רבינו יצחק״ או, בקיצור, הגאון. פירוש הדבר שהם כאילו הוציאו אותו מתקופתו והעניקו לו תואר גאון, כפי שהיה לגאוני בבל בשעתם. | ||